הקרב האחרון-פרק 18

הלחימה נמשכה.
כוחות הפולשים שהגיעו חוסלו ע"י סורין ולוחמיו כשלפתע הגיעו פלוגות נוספות.
"הם כל כך רבים!"קראה קארה.
"אנחנו נגבור עליהם."ענה סורין,מנגב את אגלי הדם והזיעה ממצחו.
"אתה בסדר?"שאלה אותו קארה,שהבחינה במבט על פניו.
"אני בסדר!"הוא ענה,מרסן את עצמו,מנסה לשכוח מכאבי הלב שלו.
"יורד לך דם."היא אמרה,מנגבת לו את הדם מהמצח.
"קארה,"הוא אמר,"אני בסדר גמור."
"יש להם מטולי ליזר!"קרא אחד מחייליו של סורין.
כאשר קארה,מאויימת ע"י רכב חייזרי עם מטול לייזר.
"קארה.."הוא נחלץ לעזרתה יורה במטול הלייזר,
סורין הוסיף להלחם מבלי להבחין בך שהוא נכנס למלכודת מוות.הוא נלחם בהם ללא הרף.
כבר לא היה איכפת לו מכלום.
הוא הסיט את כל האש אליו.נלחם באומץ ומחסל אותם בזה אחר זה.
כאשר מספר רגעים לאחר מיכן,מצאה אותו אריאנה,על הארץ.
הוא נפצע.
"אתה בסדר?"היא שאלה כשהוא מתרומם אט אט.
"כן.."הוא ענה,כאשר כעבור מספר רגעים הוא התמוטט על ארץ.
"הוא פצוע."ענה אחד החיילים שעזר לו להתהפך על הגב.
"פצוע?..השירון הזה אמור להגן על גוף הלוחם מפציעה של רובי לייזר."קראה אריאנה.
"לא מפניי מטולי לייזר.הוא חטף כהוגן בחזה."קרא החובש שהיה במקום.."הוא מדמם.."
אריאנה הסירה את השיריון מפלג גופו העליון.
"יש לו פציעות חמורות.."היא אמרה,מנטרת את קצב הלב שלו.
"הוא הציל אותי."אמרה,חוששת לשלומו.
כשברגע מאוחר יותר הוא פונה לבית החולים במסוק.