הקרב האחרון-פרק 15
סורין ישב על המיטה של ג'איה.המום.
"ג'איה,"הוא נאנח בצער.לא יודע כיצד להגיב.
"אני מקבלת טיפול.."היא אמרה,מרכינה ראשה.
"טיפול??..הרגע אמרת לי שאין מרפא.."הוא אמר מבולבל.
"באמת אין מרפא. הטיפול נועד לשפר את ההרגשה שלי ולהרגיע את הכאב."היא ענתה לו.
"..את לא יודעת מה את עשית לי עכשיו.."הוא אמר בקול לוחש.
"אתה עם קארה עכשיו.תאחז בה.."אמרה ג'איה.."תאהב אותה."
"..אני חייב להרגיע את הלב שלי קודם כל."הוא אמר.."את פצעת אותו,עמוק.ג'איה הלב שלי מדמם."
" לשם כך יש לך את קארה,שתחבוש אותו באהבתה.
זה הקרב האחרון שלי סורין.בקרב אחד כבר הפסדתי.הפסדתי אותך,"היא אמרה בפניו.
"לא."הוא ענה,אוחז חזק חזק ביד שלה,"אני עדיין כאן."
"אני אמות,סורין.."היא אמרה.
"ברגע שתמותי,גם אני אמות."אמר סורין,נחוש בדעתו.."בא לי למות."
"אל תדבר כך."היא אמרה בפניו.."יש לך אהבה חדשה."
"ומה אם אני עדיין נאחז בקודמת?"הוא שאל אותה.
"..רק נדמה לך.."היא אמרה,כשדמעות,אכן,פורצות מעיניו של סורין,שלא מוכן לוותר עליה.
"אם יש תרופה עבורך,אני אשיג אותה!"קרא סורין.
"סורין.."היא אמרה,כשעיניו בורקות.
סורין שתק.כשברגע לאחר מיכן,ג'איה חשה בשפתיו ננעלות ומתהדקות על שפתיה.
הוא נישק אותה ללא היסוס מחוסר נשימה.כשלאחר מיכן,עמד לידה שותק.
שתיקה ארוכה ליוותה את כל הרגעים שלאחר מיכן.סורין הביט בה.
ליבו הלם הקצב מכאיב.המחנק בגרונו התעצם.הוא הרגיע כאילו קיבתו מתהפכת. הוא יצא אל המרפסת,מדוכדך.שקוע במחשבות. ג'איה שהבחינה במבט על פניו,נגשה אליו בדאגה.היא נעמדה לידו,שוב אוחזת בכף ידו.סורין הסיט מבטו אליה.
"אני אחטוף כדור בלב למענך."הוא אמר בפניה.
"סורין,למה אתה מדבר ככה??"היא אמרה מעט מודאגת.
סורין שתק,מספר רגעים.נותן בה מבט מיוסר.
"….אני אוהב אותך.."הוא אמר בכאב לב.
"..אל תגיד את זה.."היא אמרה לו עצובה.
"..זה מה שאני מרגיש,ג'איה.."הוא נאנח,"אולי,הכחשתי את זה,אבל,מעולם..לא הפסקתי.אני עדיין אוהב אותך. מאוד.הלב שלי שבור אפילו,יותר מבעבר."
תגובות (1)
פרקים יותר ארוכים בבקשה!!!! מתה על הסיפור!