הקללה-פרק 45

בעוד ניקול וקירה עומדות ומנסות לחשוב על תוכנית קרב,ניגשה סיליה למייקל,הפסל והחלה נוגעת בו.
"ועכשיו,מתוק שלי..נטפל בך."אמרה,"כשאמחוץ את ליבך,אני אזכה בכוחות שלך".,
היא אמרה ניגשת אל ,אותו היא הניחה על מעמד כפיסלון.
היא נגעה גם בו.כשלפתע,החל מתמוסס הכישוף.ליבו של מייקל החל לפעום,מחוץ לגופו.
מייקל,החל מתעורר מתרדמת הקיפאון שהוטלה עליו,מואר באור יקרות כמו מלאך יפייפה.
הוא ניסה להבין מה קרה לו.
"קירה!"קראה ניקול,"מהר!..הלב!"
כשקירה ממהרת אל ליבו של מייקל,שהיה כבר בידייה של סיליה.
"ועכשיו,יקירי..אתה תמות!"קראה,אוחזת את ליבו בידה.
"מייקל!"קראה ניקול ניגשת אליו,כשהוא מביט בה ולא מאמין..
"ניקול…?"אמר,נרגש,כשעיניו מרצדות ודמעות זולגות מהן.."את..את חיה."
כשליבו,בידה של סיליה,מגביר את הקצב.
"כן,"אמרה,כשהוא מוחה את דימעותיה בידו ואחר כך מחבק אותה.
"כמה מרגש!"קראה סיליה,"ןעכשיו,אחריי רגע האיחוד,בוא נראה אם תעמוד בזה כשליבך נמחץ בידי!"קראה ברשעות תופס חזק בליבו ומתחילה למחוץ אותו.
"הפסיקי זאת מייד,סיליה!"קראה קירה,"תני לי את הלב שלו!"
בעוד,מייקל חש כאב עז בחזהו,לא מצליח כמעט לנשום.
"לא!!!"קראה,"אני אהרוג אותו!עוד היום!,כמה שהוא חסר אונים כשליבו אצלי ביד."
"סיליה!!!"קרא מייקל,"כבר הרגת לי את הלב כשרצחת את ניקול.היא הלב שלי! "
הוא היה מוכן להלחם בה עד מוות.
סיליה חיזקה את אחיזתה ומעכה אותו חזק יותר.מייקל,נפל ארצה.ליבו הלם מהר יותר,נאבק,בידיה של סיליה.
"מייקל!!!"קראה ניקול.
"אני לא יכול לנשום!"קרא,מתנשם בכבדות.
"עוד מעט אתה תמות!"קראה,"וכשזה יקרה,איש לא יוכל להשיבך."
"עיזבי אותו,סיליה!!"קראה קירה,חושבת על דרך להגיע את הלב ולקחת אותו מידה של סיליה בכדי להשיבו למקומו,בחזהו של מייקל.
"זהו סוף המשחק,קירה!"קראה סיליה לאחותה,"היכנעי!,גורלו של נער הזהב שלך נחרץ! הוא ימות!"
"אני לא אתן לך לפגוע בו!,תני לי את ליבו והכנעי!"קראה קירה.