הקללה-פרק 32
גשם שוטף ירד בחוץ.
מייקל ישב בביתו,על הספה שלו,מול האח הבוער,מביט באש.הוא חשב עלייה.על ניקול,אהובתו.הוא רצה בכל נפשו וליבו שהיא תסכים להצעת הנישואין שלו.נוגע בתליון שעל צווארו.
"אני מקולל."חשב לעצמו,"אני מאבד את כל אלה שאני אוהב."
מישהו שמע אותו.הוא לא היה לבדו בחדר.
"נחש מה?"הופיע מולו מין מלאך רע.."עכשיו,אתה עומד לאבד את חייך."
אמר מכוון אליו חץ וקשת.הוא עמד לירות בו.
"מי אתה,ומה אתה רוצה?"קם מייקל ממקומו.
"אתה הצאצא של ריצ'ארד אמברלי.נשלחתי להרוג אותך."אמר האיש.
"אני לא אכנע לך!"קרא,מתחיל להאבק עימו..יוצא מפתח הביית.
המלאך החל רודף אחריו ברחובות,בגשם השוטף..כשמייקל עולה על האופנוע שלו, דוהר העירה במהירות,בכדי לחמוק מין היצור המסוכן שאיים להרוג אותו.גם היצור,נסע על אופנוע,בעקבותיו.מייקל נכנס לפרברי העיר,מגביר מהירות.הוא נסע כל כך מהר,עד כי פחד ששוטר יעצור אותו,ברגע הלא נכון.הגשם התגבר..תנאי הראות היו מוגבלים.שדה הראיה התשטש.אך,מייקל נהג בקור רוח ולא איבד עשתונותיו.כן,הוא סיכן את עצמו,אך עם זאת פחד לא היה הדבר ששלט בו.
"לא תתפוס אותי!,קרא מייקל בקור רוח מוסיף לדהור על האופנוע שלו..
נוסע ברחובות העיר,לבוש מעיל שחור מנסה לברוח מגורלו.הוא לא הספיק להתרחק כל כך ,יצור האופל ירה בו.החץ ננעץ לו בחזה כשהוא נופל נפילה נוראית ואיימתנית מהאופנוע.כשדם רב פורץ מתוך הפצע.הוא חטף מכה איומה מהנפילה הזו.שכוב על הקרקע הרטובה…כשדמו זורם עלייה.הייתה זו נפילה איומה.
"אני…לא מוכן…למות.."אמר,סובל מכאבים עזים.נדמה היה כי גם שבר כמה מעצמותיו.
"גורלך נחרץ.."אמר לו המלאך הרע,כמייקל לופת אותו בצווארו,ובכוח עז,חונק אותו..
"לא אם אני קובע אותו."אמר,סובל מכאביי תופת בכל גופו.
"אתה עומד למות."אמר היצור מביט בו בעייניים מלאות רוע..שכן,נראה בדמותו של מלאך המוות.
כשזה מנסה להשתחרר מלפיתת ידיו החזקות.אך,מייקל גבר עליו,עד כי נעלם והפך לאבק שחור.מייקל ניסה לקום,אך כאב עז שיתק אותו.אדם אחד הבחין בו שוכב פצוע,עם חץ בחזה והזעיק עזרה.
כעבור מספר דקות הופיע אמבולנס,שפינה את מייקל הפצוע לבית החולים.
ניקול ישבה בדירתה,חושבת על הצעת הנישואין של מייקל,בעוד שהוא נאבק על חייו.
מביטה בטבעת,כשלפתע,צילצל הטלפון בדירתה..
"מישהי רוצה לדבר איתך,זה בקשר למייקל."החלה שותפתה לומר מגישה לה את הטלפון האלחוטי.
"אני לא מעוניינת כרגע."ענתה ניקול.
"היא אומרת שזה דחוף..משהו קרה לו.הוא בבית חולים."הודיעה לה שותפתה.
"מה??"קראה,כשהיא לובשת במהירות את מעילה.
מבלי לחשוב פעמיים,נכנסה לאוטו שלה והחלה נוסעת לכיוון בית החולים.
"מייקל שאנון..את יכולה לומר לי איפו נמצא?"שאלה את פקידת הקבלה..
"הוא בטיפול נמרץ."אמרה הפקידה מפנה אותה לשם.
ניקול הנסערת..רצה לשם,מבועתת.
נכנסת לחדר..מייקל שכב שם,מחוסר הכרה.מחובר לכל מיניי צינורות ומכשירים.והחזה שלו חבוש כולו בתחבושת,ספוגה בדם.כשהדופק שלו,נמוך מאוד,אך יציב.לא היה ברור מתי יתעורר,או אם בכלל יתעורר. הוא בתרדמת.מחובר למכונות הנשמה משיום שאין הוא מסוגל לנשום בעצמו כעת.
סובל מאיבוד דם מאסיבי.והפגיעה בחזה שלו הייתה חמורה.החץ חדר דרך הצלעות שלו,פגע באחת הריאות,ופצע לו את הלב.חץ ברזל נוראי שפצע אותו קשה.ניקול התיישבה ליד המיטה שלו,אוחזת בכף ידו.כשהיה ברור לה,שהיא עומדת לאבד אותו.כשהוא,אינו יודע דבר על רגשותיה כלפיו.ניקול ישבה איתו,מביטה בו.חושבת על הצעת הנישואין שלו..שכעת,מה שחשוב באמת הוא,שישאר בחיים.
"מה מצבו?"שאלה את הרופא,כשדמעות בעינייה..
"מייקל עבר ניתוח מסובך,ניקול.קרע עמוק בריאה.שלא לדבר על שתי צלעות שבורות,פגיעה קטלנית בלב.הוא נפצע אנושות. תיראי,הוא עף מהאופנוע שלו בעוצמה אדירה.סובל מחבלות איומות ודימומים פנימיים.פלא שהוא בכלל חי ..,"אמר הרופא.
"הוא..ימות?"שאלה מבעד למבטה העצוב.
"אייני יודע מה לומר לך."אמר הרופא.."מצבו לא טוב."
"הוא אוהב אותך.."ריצדה במוחה המחשבה.
תגובות (1)
מדהים :) תמשיכי