הקללה-פרק 26
לאחר הנשיקה המדהימה הזו,עמדו שניהם..מביטים זה בזו.המומים..מתנשמים.
מייקל לא יכול היה להסיר ממנה את מבטו,שהפך כה מרוכז,מסיט מעיניה את השיער שהסתיר אותן מעט.חולצת הטריקו השחורה שלוהייתה מהולה ברייח הבושם המדהים שלו.
"את כל כך יפה ,שזה כואב.."נאנח..מתנשם.
"איפה כואב לך?"שאלה,כשהוא אוחז בכף היד שלה,מניח אותה במרכז החזה השרירי שלו.
"פה."אמר.."בלב שלי..את מרגישה את הפעימות?"
"מייקל.."נאנחה,חשה בהלמות הלב שלו ,שהלם בחוזקה ובקצב מהיר.היא חשה מין התרגשות שכזו..פרפרים בבטן.תחושה,בלתי מוגדרת.אותה תחושה שגם הוא חש באותם רגעים.
"אף פעם לא הרגשתי ככה.."נשך את שפתיו.
"אייך..ככה?"היא שאלה אותו.
"אולי זה לא נראה כך,כלפיי חוץ..אבל,בתוכי אני.."שוב אמר.
"אתה מה?"שאלה..
"אני סוער.מתרגש.ניק,הכאבת לי באותו יום,כשברחת מהדירה שלי."אמר,"כל היום חשבתי:מה כבר עשיתי.אני מקווה שלא פגעתי בה."
"אתה מתוק.."חייכה אליו.."לא עשית שום דבר.אתה יכול להרגע."
"אז,למה כל כך נבהלת,אחריי הלילה שבילינו ביחד? הממ?"שאל..מלטף את פנייה.וידו השניה,נאחזת בכף ידה.כעת כבר היה דיי ברור לה מה קורה. אולי הוא,פשוט..מפתח רגשות ,כלפיה.
"לא יודעת.."חייכה..
"מה את עושה לי? תגידי."נאנח..מחבק אותה חזק.כשמאוחר יותר,התאמן בחדר הכושר.מרים משקולות כשהוא חושב על אותם רגעים שחלק עם ניקול במלתחות.הוא היה חייב לברר איתה..מה פשר ההתנהגות המוזרה שלה,לאחר אותו לילה.לאחר האימון,בזמן המקלחת ראשו היה שקוע במחשבות,בעת שהמיים זורמים על גופו החטוב והחלק.צורבים את העור המדהים שלו.
מביט בקעקוע על השכם שלו.."אליסון"..היה כתוב שם,צרוב לו בעור.
"הקעקוע הזה חייב לרדת."החליט..הוא חשב להפוך את זה לקעקוע של נמר שואג.
ניקול ישבה בדירה שלה..צופה בטליויזיה,כשלפתע נשמעה דפיקה בדלת.
השותפה שלה קמה לפתוח.
"ניקול,יש כאן איזה חתיך הורס בחליפה,שבא לראות אותך."אמרה לה,מכניסה אותו הבייתה.
"היי מייקל,"ניגשה אליו.."וואו,אתה נראה…"הוסיפה לומר,מחוסרת נשימה.
"תתלבשי..אני מחכה לך בסלון."אמר..כשהיא הולכת לחדר שלה,לבחור מה ללבוש..מהארון.
כעבור מספר דקות,ירדה במדרגות…לבושה בשמלה אדומה,מדהימה.כששערה מסודר יפה.
"וואו!"נעתקה נשימתו של מייקל מפיו..כשהם צועדים אל הדלת..
בחוץ,עמדה כרכרה רתומה לסוסים יפיפיים.ניקול,עמדה שם פעורת פה,כשהוא עולה לכרכרה ומושיט לה את ידו.כשהיא מתיישבת לידו.
"זה בשבילך,ניקול.."הושיט לה ורד אדום כדם.באותו רגע,היא חשה שבויה בידיו.לא יכלה לתאר לעצמה,עד כמה הבחור הזה רומנטי.זה היה הדייט הכי רומנטי בחייה.
"הכל בסדר?"שאל,כשהם נוסעים בכרכרה..
"אני המומה.."אמרה.."זה בטח עלה לך הון."
"אל תדאגי."חייך אלייה.נראה היה כי כסף,זה לא דבר שחסר לו.אוליי,הוא באמת נסיך.או בן אצולה.
אוליי זה ריק?.כך, חשבה לה.."או שאני..פשוט,מתאהבת בו?במייקל.לא בריק.
תגובות (1)
וואו תמשיכיי:)