הקללה-פרק 19

קירה לקחה איתה את ניקול הצידה אל הקיר,בכדיי שיוכלו להסתתר מפניי היצור המאיים.
כשלפתע,שד נוראי ועצום מימדים נכנס אל החדר,במהירות אדירה והטיל פחד ואימה.
ריק,נעמד מולו כשחרבו שלופה.הוא נעמד מולו באומץ.הוא ידע כי יעשה הכל בכדי להגן ולהציל את ניקול שלו.הוא יעשה הכל בכדי לנצח ולהביס את סיליה האיומה.
"היזהר בני.."לחשה לו אימו.."היזהר,הוא יורק אש!"
הם החלו להאבק זה בזה.
החל דו קרב,חרבות.מתכת הכתה במתכת.כשסיליה,ששכבה על הארץ,פצועה ומדממת..קמה לפתע,על רגליה..קירה נגשה אליה.דו קרב, החל גם בין שתי המכשפות
"היכנעי,אחותי!"קראה קירה,שולפת את ציפורניה..
"לעולם לא אכנע..אחות!"אמרה בזלזול,"שכן,אני אחותך הבוגרת..קצת כבוד!"
"טעות,סיליה..את אינך אחותי.מעולם לא היית.איין לנו את אותו דם.זוכרת?"אמרה,כשהן שולחות זו בזו כישופים הרסניים.כשמישום מה ניראה,כי קרב זה יסתיים בדם.
בעוד,ריק נלחם בשד האימתני..שלפת אותו בין שתי ידיו..וזנבו נכרך סביבו כחבל..מתהדק.ריק חשב על דרך להשתחרר מאחיזתו,שכן,עוד רגע לא יוכל לינשום.החבל התהדק סביב הצלעות שלו,מוחץ את הריאות שלו.עוד רגע,לא יגיע לו חמצן למוח.כמעט, ולא נותר לו זמן.
"ריק!"היא קראה,כשהיא מבחינה בו..מנסה להשתחרר…"תתרכז.."
ריק עצם את עייניו..מנסה לנשום..נשימות קטנות וקצובות.הוא הרגיש את הלמות ליבו,בגרון שלו.כשלפתע,אור חזק מאוד ובוהק הקרין ממנו..כשהוא נאבק לשרוד..לנשום.זנבו של השד נקרע,ודם ניתז ממנו.ריק נפל על הריצפה..נושם.הוא הצליח להשתחרר מחגורת החנק שהלכה והתהדקה סביבו.
השד הפצוע,והזועק מכאבים התעצבן והתקדם לעברו,בעודו מסדיר את נשימותיו..
ריק שלח בו כדורי אנרגיה מלאי כוח ששרפו את גופו אט אט.הוא אחז בידו,את חרבו של השד והשתמש בה נגדו.הוא השתמש בנשק של יריבו,נגדו.הוא לא חיכה לרגע ונעץ את החרב בחזהו של השד..ונשכב על הארץ.
פיצוץ אדיר נשמע לפתע.השד הנוראי,התפוצץ.ניקול,ניצמדה אל הקיר,על מנת להנצל ממהדף של הפיצוץ.שכן,מהפיצוץ הזה,התנפצו חלונות.רסיס אחד,די גדול,חדר לזרועה של ניקול
ריק הביט בה נוגעת בידה המדממת.
"את בסדר?"הוא שאל..בודק אם היא נפגעה..
"אני מדממת.."אמרה,אוחזת בידה.הכאב היה חזק ונוראי.המון דם זרם מתוך הפצע.כשהיא מתאוננת מכאב.קורעת חתיכה מהחולצה שלה בכדי לעצור את הדימום.
"אני יודע מה לעשות.."אמר,לוקח את ידה אליו.."זה יכאב,אבל..סימכי עליי.."אמר,שולף את חתיכת הזכוכית,שהייתה נעוצה בה כמו סכין.מניח,את כף ידו על הפצע העמוק והמדמם שלה..שכאב מאוד.
אור יקרות הקרין מבין ידיו אל הפצע..שלפתע, נסגר..ונעלם כלא היה.
ללא מילים,חיבקו זוג האוהבים זה את זו,חזק חזק.
כשגם הדו קרב בין סיליה לקירה מתחמם..כשסיליה הזועמת שהוטלה על הארץ,שלפה פיגיון וקמה מין הארץ,..כשהיא לופתת חזק את קירה.היא איימה לדקור אותה.
ריק הבחין בשתיהן נלחמות זו בזו.
"אימא!!"הוא קרא.."היזהרי!"כשהוא מסמן לה לסור הצידה.
קירה זזה הצידה כשריק משלח בסיליה כדורי אש,אשר הרחיקו אותה מאימו.שהייתה מרוצה מיכך,שלמד להשתמש בכוח העצום שיש לו.
"זה רק אני ואת כעת,סיליה..הקללה שהטלת עליי נשברה.אני חופשי."קרא בפנייה,מביט בה במבט מאיים מלא זעם.
"אני עומדת להטיל עלייך קללה נוספת שתגזול ממך את נשמתך ותגרום לך לשרת את כוחות הרשע והאופל."איימה עליו.."כן,ידידי היקר.אתה תהפוך, לרוצח."