הקיץ האחרון – פרק 8

נקודת מבט -אלכס-

התעוררתי כשהזרועות השריריות של רותם עוטפות אותי.
"בוקר טוב נסיך שלי" הערתי אותו בעדינות ופתחתי את הווילון כדי שיכנס אור.
"בוקר טוב יפה שלי" אמר והתמתח.

ככה ישבנו על המיטה שלי עם כוס קפה ביד, בוהים אחד בשני.
"תגיד, אתה זוכר שעברת עיר עם ההורים שלך? מה עשיתם אז?" שאלתי כדי לשבור את השתיקה המביכה.
"נו… היה כל כך כיף השקט הזה, למה להרוס אותו עם העבר?" אמר מתחמק.
"למה להרוס?! אני מתעניינת בחבר שלי, אסור לי?!" שאלתי בחיוך.
"מותר לך מותר לך….אז מה שאלת?" שאל ופיהק.
"במה ההורים שלך עבדו כשאתם עזבתם את הקיבוץ, ובעצם…מה הם עושים עכשיו? הם יודעים עלינו, נכון? סיפרת להם? איך הם הגיבו?" חקרתי אותו.
"וואו, וואו, אני בלי רטלין, לאט…"
"במה ההורים שלך עבדו?" שאלתי רצינית.
"את בטוחה שאת רוצה לדעת?"
"100%" אמרתי ולגמתי מהקפה.
"ההורים שלי הסתבכו בכל הקטע הזה של הסמים, בגלל זה הם לא היו הרבה בבית ובגלל זה אחי הגדול ברח מהבית" אמר באופטימיות.
"מה?!" כמעט צרחתי. הוא חייך והמשיך.
"אבא שלי נרצח בגלל איזה עסקה מחורבנת, ואמא שלי…. ברחה, עזבה ילד בן 7 לבד."
"וואי מאמי…." אמרתי וחיבקתי אותו "אני….."
"לא, את ממש אבל ממש לא צריכה להצטער! את הדבר הכי טוב שקרה לי! ואני ממש לא רוצה להיכנס לכל הקטע הזה של המשפחה שלי. אבל…..מה עם המשפחה שלך?"
"המשפחה שלי משעממת…… אח מפגר גדול בשם אורי ואח מפגר קטן בשם יוני. ואני מתה שההורים שלי יתגרשו….עוד משהו?"
"רגע מה?! את מתה שהורים שלך יתגרשו?! למה??"שאל לא מבין אבל זה לא הפתיע אותי.
"כי נמאס לי כל היום לשמוע את הצעקות שלהם וכל פעם שהם בעבודה אני רק מתפללת שהם לא יחזרו." אמרתי בכעס.
"מצחיקה" אמר וצחקק
"מה?! מה אמרת?!" צעקתי והתחלתי לדגדג אותו.

"אני קרעתי אותך!" אמרתי כשירדנו במדרגות.
"פחח……את?! עשיתי לך בצפר!!"
"ממש! אתה צעקת כמו איזה ילדה קטנה" אמרתי התיישבתי על הספה וצחקתי.
"כמוך?" אמר קפץ עלי. זה יצר סיטואציה מביכה שאנחנו שוכבים אל הספה כשהוא מעלי, ורק בהינו אחד בשנייה, ככה היינו כמה דקות.
"רומיאו ויוליה תתפסו לכם חדר" אורי אמר כשראה אותנו על הספה.
שנינו התיישבנו מהר במבוכה על הספה.
רותם קם מהר.
"אז תבואי אלי בערב…(?)" שאל. האמת שלא ממש רציתי.
"כן, ברור" אמרתי והוא הלך.

~~בבית של רותם

דפקתי דפיקה חזקה בדלת כי שמעתי רעש חזק מבפנים.
"כן!" רותם צעק.
נכנסתי.
כל החברים שלו ישבו על על הספה וצעקו על הטלוויזיה. כשנכנסתי הוא קם אלי מהר….איזה חבר ממושמע!:)
הוא לא לבש כלום!! הוא היה עם בוקסר אדום וצעיף אדום. לא אמרתי לו כלום. הסתכלתי שוב על כל החברים שלו, היו שם זונות…
"מה…עושים פה?" שאלתי לא מבינה.
"דרבי מאמי דרבי!!" הוא צרח
"סליחה… אני אנסח את זה אחרת….מה אני עושה פה?!" כמעט צעקתי גם אבל עדיין כל המבטים היו מופנים אלי.
"נו מאמי תישארי! אני רוצה אותך פה איתי…." אמר ונתן לי נשיקה.
"למה כדי לעשות דאווין על החברים שלך?!" הרמתי שוב את הקול אבל אף אחד לא שמע.
"נו..מאמי…." אמר והסתכל עלי במבט עצוב.
"טוב נו…" אמרתי והתיישבנו על הספה. היה שם מלא צעקות, מלא!
אחרי כמה דקות של שעמום היה גול. כלום צרחו.
"יש אלוהים יש!!" רותם צעק הכי חזק ונישק אותי כל כך חזר אבל גם אחרי שכולם השתתקו המשכנו להתנשק, וממש לא הפסקנו. רק אחרי כמה דקות כדי לקחת אוויר;)
שתינו ושתינו ושתינו….מלא עד שכאב לי כבר הראש.
ושוב המשכנו להתנשק…..
"אתה מפסיד את כל המשחק!" אמר חבר של רותם.
"מקנא!?" שאלתי, אבל האלכוהול דיבר מתוכי.
"כן, מאוד" אמר בהתלהבות ונשך את השפה התחתונה.
קמתי, התיישבתי עליו, ונישקתי אותו מהחזה ומעלה עד שהגעתי לפה.

נקודת מבט -רותם-

היא נישקה אותו!!!! הייתי בשוק!
קמתי והעפתי אותה אחורה בדחיפה חזקה. היא נתקעה בקיר ונפלה.
הרמתי אותה ביד בכוח.
"מה את חושבת שאת עושה!?" צעקתי עליה ונתתי לה כאפה חזקה.

יצאנו החוצה ונכנסנו לאוטו שלי. הנסיעה עברה בדממה, בלי מילה. חוץ מזה שהיא הקיאה 3 פעמים.
הגענו לבית שלה. יצאתי החוצה פתחתי את הדלת של האוטו והוצאתי אותה ביד.
"רותם…אני….." היא התחילה להגיד כשהסתובבתי לחזור לאוטו.
דמעה קטנה ירדה לי על הלחי. ניגבתי אותה, והמשכתי ללכת.