הקו המפריד בין אהבה לשנאה פרק *5*

חזרתי לכיתה והתיישבתי ליד לי הסתכלתי עליה מודאגת "מה קרה ? מה היה אצל המנהל?" שאלה שראתה שאני מודאגת.
"משהוא הלשין עליי ועל שחר שברחנו ועוד ביחד" אמרתי והדגשתי את את סוף המשפט.
"יוווו, את ושחר ברחתם" צחקקה "פחחחח"
"כן את קולטת ועוד ביחד" צחקתי גם אני שקלטתי את האירוניה שבדבר.
"וקבלי את הפנאצ' הוא שלח את שתינו לאיזה מחנה לימוד גדול" לי שמעה את זה ונקרע מצחוק ותוך כדי זה שאלה "מה…. זה…. חנה…?" שזה אומר מה איזה מחנה?
"דייי זה בכלללללל לא מצחיק!!"
"אני מדמיינת אותך ואת שחר ביחד בחדר את שומעת אותו באמצע הלילה מפליץ ורצה להקיא חחחחח"
איכס מה היא חושבת שאני ושחר נהיה באותו חדר בטח יש הפרדה בין בנים לבנות
"דייייייייי נמאסת עליי" צעקתי
"רוני צאי מהכיתה ואני בטוחה שהמנהל ישמח לשמוע על זה …"
יצאתי מהכיתה לא היה לי כוח לריב עם המורה הזאת גם כן מורה כל היום נותנת לנו לקרוא מהספר ישבתי לי על הספסל בחוץ בשמש..
———————————————–
נכנסתי לארוחת ערב הייתי באמת רעבה הכנתי לי סנדוויץ' עם חביתה וירקות והלכתי להביא לי שתייה שאני חוזרת אני לא רוה פרוסה …..
הסתכלתי מסביב לבדוק אם אני רואה מי לקח לי את הפרוסה ואז שמעתי "פסס.." זה היה שחר והוא נגס בפרוסה שהכנתי
יא כתיכת מפגר סתום חולה, נמאס לי ממך ומהשטיות שלך תלך לעזה שתמות"
התקרבתי אליו ובאתי לתת לו עוד סטירה כמו אתמול אבל הפעם יותר מצלצלת שתישלוק לא את האוזן מהמקום אבל לי לקחה אותי משם ואמרה שהיא " במלא הזמינה פיצה"
ישבתי בחדר שלי ושמעתי אותה מזמינה את הפיצה באותו רגע……
חחחח איזה מותק היא באמת חברה טובה…