הקדמה: 'הגורל חזר'
ישבתי במטבח עם הראש פונה לסלון ולגמתי מהכוס מים שהייתה בידי,
"מה קורה?" שאלתי את ג'ייק כשירד במדרגות, במהירות.
"רייצ' אני אדבר איתך אחר כך, חייב לזוז." הוא אמר ויצא במהירות מהדלת.
"אוקי, ביי." אמרתי, לעצמי. אני חושבת.
קמתי מהכיסא והנחתי את הכוס בכיור.
עליתי לחדרי, לבשתי טייץ, גופיית ספורט ונעלתי את נעלי ה'אדידס' שלי.
לקחתי את האוזניות, את הפאלפון וירדתי למטה.
יצאתי מהבית והתחלתי לרוץ. רצתי לכיוון הפארק, עשיתי שתי הקפות של הפארק.
כולי במחשבות עם המוזיקה, לא שמתי לב לאן אני הולכת, ונתקעתי במישהו. נפלתי.
"אוי סליחה." הוא אמר. והושיט לי יד.
קמתי "לא לא זה בסדר." חייכתי חיוך מנומס.
הרמתי את ראשי וראיתי בן אדם בן 16-17,
הוא נראה נחמד, העניים הכחולות העמוקות שלו, גרמו לי לטבוע בתוכן. השניים הישרות
והלבנות, השיער שנוטה לצד וגולש טיפה על המצח, החיוך החמוד שמעוקל על שפתיו הבשרניות והסקסיות,
גופו החטוב והשרירי.
הוא מושלם. חשבתי לעצמי.
"הכל טוב?" הוא שאל
קלטתי שאני בוהה בו, "כן הכל מצוין.." אמרתי במבט ביישני.
באתי להמשיך לרוץ אך הוא עצר אותי. תפס בידי.
"רגע, איך קוראים לך?"
"רייצ'ל. ולך?"
"דרק. אני מקווה שניפגש שוב. בעזרת הגורל" הוא ציחקק ואני אחריו. הוא שיחרר את ידי.
"ביי." אמרתי, והמשכתי בריצה שלי.
"ביי." שמעתי אותו ממלמל אחרי שהמשכתי.
—
"הי, אני פה." צעקתי כשנכנסתי לתוך הבית. מורידה את האוזניות מאוזניי, וחולצת את נעליי.
"רייצ', אמא ואבא לא פה, הם יחזרו יותר מאוחר." שמעתי את ג'ייק צועק מלמעלה.
"אוקי." צעקתי חזרה והתקדמתי לעבר המטבח, מזגתי לי כוס מים, ועליתי לחדר.
התקלחתי, לבשתי פיגמה, נכנסתי למיטה, ונרדמתי.
תגובות (5)
אממ קצת מהר מידי. ואם היא פוגשת אותו (דרק) זו כבר אינה הקדמה.
טוב שייסמת את מה שכתבתי לך בהקדמה הקודמת. והייתי ממליצה לך לפרט יותר- ולא רק כשמגיע מישהו חתיך.
בהצלחה ותמשיכי:)
"~מילים~" יש סיכוי שאני יכולה לדבר איתך, שיחה אחד על אחד?
אני ממש אשמח אם תיצרי איתי קשר.
לא שיש לי בעיה… אבל אני לא נותנת אל האימייל שלי (עם השם שלי).
אני אצור בשביל האתר הזה אימיל חדש ובוא תוכלי ליצור איתי קשר. העדכן אותך מחר:)
אני פה תמיד!
מה עם השיחה שלנו? פתחת אימייל?
*ובו.