הצוואה-פרק 12
לאחר הביקור הזה בבית הקברות.
הנסיעה הבייתה,הייתה ארוכה ושקטה.
סקוט היה עסוק בנהיגה.מעט,נבוך.
קייט הבחינה בכאב שהיה זרוע על פניו.
כשאט אט,ידה נאחזה בכף ידו הפנויה.
מידי פעם הביט בה,נוהג.
הוא לא יכל לדבר.הוא הרגיש שהיא שמעה את מה שאמר ליד הקבר של דניאל.
מפעיל את הרדיו,בכדי לשמוע מעט מוסיקה ולהתרכז בנהיגה.
בכדיי לרכך את המכה.
כשלפתע התנגן שיר מוכר.
סקוט שר שורה מין השיר ,מחייך, לרגע ונוגע בפניה של קייט,שחייכה אליו.
היא הייתה מרוצה מהקשר הידידותי שנרקם בניהם.
כי היה לה ידיד טוב, כמו סקוט שעוזר לה להתגבר ,כפי שהיא עוזרת לו.
אף לא לרגע,היא לא ידעה כי הוא מדמם בפנים.
הוא כל כך רוצה יהיה לה טוב.
"שמעתי מה שאמרת,בקבר של דניאל.."היא קטעה לפתע את השקט.
"שמעת הכל?" שאל.
"במיוחד את הקטע שאמרת שנכנסתי לך ללב. מה זה אומר?" היא שאלה.
"קייט.."החל לומר.."זה אומר שאיכפת לי ממך."הוא הכחיש.
"תודה.."חייכה אליו,"תודה על כל הדאגה והעזרה שלך.במיוחד,תודה לך על הידידות שלך.אתה הידיד הכי טוב שיש לי.מיזה שנים."
"העונג הוא כולו שלי.."חייך אליה.
כשמספר רגעים לאחר מיכן הגיעו לביתה של קייט.
"אתה לא נכנס?"שאלה,כשהוא פונה אל האוטו.
"לא..אני חושב שאסע הביתה."נאנח,"אני הרוג מעייפות."
"אתה יכול לישון אצלי בחדר. לא משנה לי.."הזמינה אותו.
"..יש לי קצת עבודה.."הוא אמר שוב.
"נפגש בערב?"שאלה אותו.
"בטח."ענה בפנייה,"אני אתקשר אלייך."
מביט בה,מעט עצוב.כאב לו הלב עליה.
תגובות (0)