הצוואה-פרק 11
"את מדהימה.."אמר,מביט איכשהו ישר אל תוך העיניים שלה,"את יודעת את זה?"
מביט בה ולוקח נשימות כל כך עמוקות.כמעט ולא מצליח לנשום.
קייט חייכה אליו,בפעם הראשונה.
אך,החיוך מלא האור הזה מישום מה הכאיב לו.
הוא חייך אליה בחזרה,בולע את כאב הזה כמו מסמרים שפוצעים את גרונו.
סקוט נגע בפנים שלה.מלטף אותה.
"מה אנחנו עושים?"שאלה אותו.
"אנחנו רק ידידים,קייט. אל תדאגי.."אמר,כאשר משהו בו מעט,כבש אותה.
למרות שלא הייתה עדיין לצעוד קדימה ולשחרר את דניאל.
הפצע בליבה היה עדיין טרי.
חצי שנה רק חלפה מאז שדניאל מת.
סקוט, הבטיח לו על קיברו שידאג לכל צרכיה של קייט.
להכול, במובן של הכול .גם לצורכיה הריגשיים,הפיזיים.
אבל, הוא צריך לנהוג בעיניים פקוחות ובזהירות.
להיזהר, שלא להתאהב בה.
כשפעם בכמה זמן הוא היה עולה לקבר של דניאל.מניח פרחים,ומנהל עימו שיחות.באחת מהן,קייט נכחה.היא עמדה בצד בעוד סקוט מדבר.
"דן,"פתח את שיחתו,"אני יודע שאתה כאן. אני יודע שאתה שומע אותי.אני מרגיש בנוכחות שלך.
אתה בטח גם רואה. אני משתדל לדאוג לקייט כמה שיותר.אם לומר לך את האמת,ניקשרנו קצת זה לזו.היא יקרה לי.אין דבר שלא אעשה בשבילה. דניאל,היא נכנסה לי ללב."
קייט שמעה הכל,מחייכת לעצמה.
היא עדיין,לא הבינה את כל המשמעות של מה שסקוט אמר.
סקוט, שראה את החבר שלו גוסס. נגמר לו מול העיניים.
כשדניאל משביע אותו בכל מובן שידאג לאהובתו אחרי מותו.
היא הבינה שכידיד שלה,סקוט מחבב אותה.
מה שהיא לא ידעה,היה מה שהוא באמת מרגיש.
כאשר הכאב הזה עלול להפוך לפצע מדמם.
תגובות (0)