הצגה בשם אהבה-פרק 13

בס"ד
(ניסיתי לשים מוזיקה אבל לא הצלחתי אם אתם רוצות את יכולים לשים את השיר Becuase of you) אני פשוט צריכה ללמוד איך שמים את המוזיקה אם מישהו יודע זה יהיה טוב
-גאיה-
נכנסתי הביתה,הסתכלתי עליו,מסביב,התיישבתי על הספה,ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי,אני זוכרת הכול כל שניה ושניה,אחרי שעה שהוא "השתמש בי" הוא סוף סוף שחרר אותי והלך ,אני אפילו לא יודעת לאן זה גם לא מעניין אותי,אני רק התלבשתי והלכתי רצתי משם נכנסתי לאוטו שלי,ונסעתי הביתה כמו מטורפת ,ועכשיו ,הגעתי ואני לא יודעת מה לעשות.
אני מבולבלת אני לא רואה משהו אחר ,אני רואה רק שחור כרגע,אני לא רואה אור בקצה המנהרה,אני רואה רק חושך.
אני אפילו לבכות לא מצליחה,כבר הוצאתי את הכול,אני רק שואלת למה?למה הוא עשה את זה ,אני ניגשת לאמבטיה,מסתכלת במראה אבל לא מסוגלת להסתכל על עצמי,אני נותנת לה אגרוף והיא נסדקת,אני רואה על היד שלי דם,זה לא מעניין אותי כלום לא מעניין אותי.
אני מחליטה להיכנס למקלחת,אבל לא מסוגלת להתמודד עם הגוף "הנגוע" שלי ,אבל אני מחליטה שככה יהיה לי הכי טוב.
אני יוצאת מהמקלחת לעבר החדר שלי יושבת על המיטה,וכל מה שקרה עובר לי במוח כמו סרט ,שוב ושוב,אני לא מסוגלת לשכוח את התמונות,הדמעות מתחילות לצאת אני בוכה ,רגשנית שכמוני,למה אני בוכה?!
אני מתלבשת בסבל,שמה את המגבת על המיטה ויושבת עם המיטה כשאני מקרבת את הברכיים קרוב אלי,אני מניחה את הראש בינהם והדמעות עולות שוב פעם.
אני הולכת אל השולחן איפור שלי ומסתכלת לעצמי בפנים,'הכול בסדר,הכול בסדר' אני ממלמלת לעצמי בנסיון לשכנע את עצמי,אני יושבת כמה שניות בלי לזוז,'אההה' אני צורחת ומעיפה את כל מה שיש בשולחן איפור,אני הולכת לארון שלי וזורקת את כל הבגדים שיש שם על הרצפה,את חלקם אני גם קורעת ,אני נגישת לבגדים שאותם הוא הוריד ממני.
לוקחת מצית ושורפת אותם אני לא יכולה לראות אותם,אני חוזרת לחדר שלי ורואה את הבאלגן שעשיתי ,אני פשוט הולכת בחדר וזורקת ושוברת כל מה שאני רואה ,עציץ פה מפילה את הכסא.
ואז רגע השבירה…..
אני נשכבת על הרצפה שכרגליי מקופלת אני מחזיקה את הראש שלי ומרגישה את עצמי משתגעת מרגישה איך הלב שלי עומד להתפוצץ,אני מרגישה איך עוד כמה דקות אני אמות,אני בוכה ובוכה והבכי לא מפסיק,אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי..
אני מרגישה שאני מתנפצת למיליוני רסיסים!