הפרי האסור- המסיבה-פרק חמישי

נכנסנו לביתו של ניב ומוזיקה נשמעה בכל חלק מהבית,ניב גר באחד הרחובות היפים של האיזור,בית פרטי,עם בריכה ושטח גדול,מדשאה ענקית בחלק הקדמי של הבית וכביש רחב ויפה. עומרי הבחין בנו נכנסות ושם את ידיו מאחורי עורפי ועורפה של אנני,ריח אלכוהול נדף ממנו ״אתן נראות מצויין״ הוא אמר ״תודה״ אמרתי ונשקתי על לחיו,זואי הגיע עם שלוש כוסות בידה והכניסה אחת מהן לפה כדי להגיש לי ולאנני את האחרות ״לא״ עומרי אמר ולקח את הכוס מידי ״מה אתה אומר״ אמרתי וחטפתי אותה חזרה ״אל תהיה מעצבן״ אמרתי לו בקול ספק כועס ספק מתחנן,הוא הסתכל עלי לרגע והרים את ידיו באוויר כנכנע.אני,אנני וזואי נכנסנו,אמרנו שלום לכמה ילדים בדרך והתמקמנו עם קבוצת בנות מכיתה יב׳ ישבנו וצחקנו על העוברים והשבים,החלפנו סיפורים,שתינו,ושתינו,ושתינו. בכל רגע מישהו העביר לי כוס נוספת עד שהפסקתי לספור,כשאנני הודיעה לנו שהיא רוצה להיכנס לשירותים ולתקן את האיפור התרוממתי במהירות ואז הבנתי את חומרת העיניין,הראש שלי הסתחרר והרגליים שלי איבדו את שיווי המשקל,צלעתי אחרי אנני וזואי לכיוון השירותים כשאני זורקצ הערות לעוברים ולשבים ולא מצליחה לשלוט בדברי,נכנסנו לחדר האמבטיה,זואי התישבה במהירות על מכסה השירותים הסגור ואני על ספת האמבטיה ״נראה לי שהגזמת״ אמרה לי אנני כשהיא מורחת שכבה נוספת של אודם ״הכל ב…״ בתחלתי להגיד כשגופי צנח על הדפנה המעוגלת של האמבטיה ואני נשכבתי בתוכה.שלושתנו התפרצנו בצחוק מתגלגל עד שהייתי צריכה להחזיק את הבטן שלי ״אוי אוי אם עומרי יראה אותך ככה״ אמרה לי זואי וציקצקה ״שיראה״ אמרתי והתישרתי,לקחתי את האודם מידה של אנני ומרחתי גם אני שכבה נוספת ״בטוחה?״ היא הרימה את גבותיה ונעצה בי את עיניה ״בטוחה״ אמרתי לה ״אז קדימה״ היא התקדמה ופתחה את הדלת אני יצאתי אחריה ״לאן?״ שאלה אותנו אנני ״לאהובך״ אמרתי לה ושלחתי נשיקה באוויר,היא גילגלה את עינייה והתקדמה לעברנו,שילבנו כולנו ידיים וכשלנו לעבר המדרגות, ראינו את עומרי בתוך גוש ילדים מקבוצת הכדורגל ״אהלן לכם״ אמרתי וחיבקתי את עומרי חיבוק מוחץ,ראיתי את שון שהשתתק והסתכל עליי ״מה יש לך?״ עומרי החזיק את ידי ויצב אותי ״שתתה?״ הוא שאל את זואי ואנני ״קצת״ אנני אמרה ופתחה עיניים ״למה לא שמרת עליה?״ עומרי אמר לאנני מאוכזב ״לא ביקשת״ היא ענתה לו ״זה ברור לא?״ הוא התחיל לחייך ״לא״ היא אמרה ושילבה ידיים ״תיזהרי״ הוא אמרה לה ועשה תנועה בידו ״למה מה תעשה?״ היא נופפה בידיה,עומרי הרים כוס מהשולחן ואנני בסתובבה על עקביה והחלה לרוץ מהמקום כשהוא בעקבותיה ״אוף אלה עם הריבי אוהבים,למה הוא לא כעס עלייך״ אמרה זואי והתיישבה,בינתיים היא ביקשה מתומר הייז,אחד משחקני הקבוצה של שון שיגלגל לה סיגריה ״אני..צריך לדבר איתך״ קול נשמע מאחורי,זה היה שון ״בטח״ אמרתי והחזקתי בידו מאחר ולא יכולתי להתקדם בעצמי, התקדמנו אל הכניסה,המון ילדים מצחקקים,זוגות מתנשקים,בודדים שיכורים,אשפה וליכלוך היו בדרכנו. המדשאה הענקית בקדמת הבית של ניב היתה מקושטת בכוסות ריקות וילדים אחדים משוטטים, ראינו אדם זקן מדבר עם ניב בתנועות ידיים גדולות עד שהאדם התייאש והסתובב,נכנס לאחד הבתים במשך הרחוב וניב תפס את ראשו בידיו וחזר אל הבית,אני ושון התיישבנו על אחד הספסלים לצד הדשא ״אני..יודע שעומרי פלט לך״ הוא אמר ועצר לבחור את מילותיו ״אהה״ אמרתי לו והינהנתי בראשי,כל בלבול ותחושה של שכרות ברחה ממני,הייתי מרוכזת אך ורק בדבריו של שון ״תשמעי,זה נכון,נפגעתי״ הוא אמר והשפיל את מבטו ״אבל,למה?״ אמרתי והסתכלתי אל תוך עיניו ״הוא רק ליווה אותי לחדר האחות,ואתה..אתה הרי לא מרגיש..״ ניסיתי להמשיך את המשפט כששון קטע אותי בצעקות ״לא מרגיש?אני מסטול ממך,כלכך קשה לי לא להתקרב אלייך כל פעם שאני רואה אותך״ ״מה?!״ צעקתי ונעמדתי ״קשה?! אתה כלכך אדיש אלי,אתה זה שהפסיק את הקשר הטוב שהיה לנו״ אמרתי לו ביאוש והרגשתי דמעות שחורכות את גרוני ״רומי…את היית בכיתה ט׳,ואני הבנתי לגמרי למה עומרי השתגע,לחשוב שאני אהיה עם אחותו הקטנה,הוא הכיר אותי אני כבר אז לא הייתי בתול,הסכמתי איתו שאני אתן לזה קצת זמן והתפללתי שלא תפלי בקסמיו של אף בחור אחר״ הוא אמר לי.ראשי דפק,אני קפאתי,הרגשתי משהו נוסף חורך את גרוני בדרכו למעלה, החזקתי את העץ הקרוב אלינו והקאתי את נשמתי. מבוכה עלתה בי והרגשתי את לחיי מסמיקות
״אוי אלוהים״ אמר שון והחזיק בידי, סידר את שיערי והמשיך ״איך הגעת למצב כזה?״ התעלמתי משאלתו כשהבחנתי בסירנות ואורות אדומים-כחולים מהכביש לידנו,ניידת משטרה חנתה וממנה יצאו שני שוטרים,הם ניגשו אלינו וליבי פעם בחוזקה ״הי.. התלוננו פה על רעש ואני חושב שכדאי שתלכו לפני שנצטרך לבדוק את הפיכחות שלכם״ אמר אחד השוטרים והסתכל על העץ. העברתי את המבט אל השוטר השני וקפאתי. זה היה תום הוא כנראה קלט שזו אני עוד לפני כי הוא עמד דומם עם פה פעור ״אני..אטפל בזה״ הוא אמר לשותף שלו ״תיכנס לבפנים בינתיים״ ״מה?!..אתה?״ אמרתי בסוג של לחישה-צעקה והרגשתי שעיניו של שון נעוצות בגבי. השפלתי את המבט וקיוויתי שהאדמה תבלע אותי ״רגע…אתה?״ התחיל שון להגיד ואני הסתובבתי מיד והשתקתי אותי במבט ״את שתית?״ תום התכופף ולחש לי, משכתי את כתפי ״קצת..״ אמרתי ״קדימה תיכנסי לניידת״ הוא אמר ונגע בגבי ״לאן?״ אמרתי והרמתי את עיני אליו ״אני אסיע אותך הביתה אל תדאגי,את לא מתכוונת לנהוג כשאת שיכורה נכון?״ חשבתי להגיד לו שאני אסתדר והנסיעה קצרה,אבל להגיד את זה לשוטר לא נשמע לי רעיון טוב ״את לא הולכת איתו לשום מקום״ שון אמר ואחז בידי. ליבי פעם. ״סליחה?״ תום אמר והרים אליו את עיניו ״אתה בכלל תלמיד״ שון זרק לעברו ״אהה.. הבנתי״ הוא הנהן בראשו ״אני העוזר מאמן החדש שלכם,אתה?״ הוא החווה בראשו אל שון ואני טמנתי את ראשי בידי. שון לבש מבט מבולבל,פתח את פיו וסגר כמה פעמים והעביר את המבט מתום אלי ואל ידו שעדיין היתה מונחת על גבי.ניצלתי את ההזדמנות למנוע את הוויכוח וחיטטתי בכיסי,הוצאתי את המפתחות לאלפא רומאו שלי וזרקתי אותן לידי שון ״תמצא את אנני ותתן לה את המפתחות,היא לא שתתה בכלל,שתנהג היא.אני אדבר איתה ואסביר לה״ אמרתי ונשקתי את לחיו של שון, החזקתי את זרועו של תום וכמעט רצתי לכיוון הניידת, הוא פתח את הדלת שילד הנהג,אני התיישבתי והוא סגר אותה אחרי ונכנס למושב הנהג,התניע את הרכב ושתק ״נו..״ אמרתי.הוא רק נאנח ״אז ככה..״ התחיל ״אני הייתי שחקן כדורגל במשך המון זמן,ופרשתי לפני כמה שנים,התחלתי לעבוד כשוטר וכשהחלטתי שאני מתגעגע התחלתי לעבוד במשרה חלקית וחיפשתי משרה בתור מאמן״ בראשי התגלגלו הסברים שונים כמו שוטר סמוי או..מרגל ההסבר הזה היה.. ״פשוט מידי״ פלטתי ״כן אה?״ הוא אמר וחיך ״וזה אומר שאתה בן..כמה?״ אמרתי,אני יודעת שהשאלה לא התאימה,אבל הייתי חייבת להרגיע את השאלה שקיפצה לראשי.הוא גיחך ״עשרים וחמש״ עיניי נפתחו בתדהמה ״אל תגידי לי שאני נראה יותר״ הגיחוך הפך לצחוק ״אתה צוחק איתי?אתה נראה בן 17״ אמרתי לו ״אני מנחש שזה הגיל שלך?״ הלב שלי פעם,אולי עלי לשקר ולהגיד לו שיותר ״כן״ פלטתי,כמה יותר כבר אוכל להגיד לו? הוא הנהן תחילה במהירות והאט הקצב של ראשו עד שנעצר והסתכל עלי ״וזה ש..היית איתו?״ הוא היסס לרגע ״לא מבינה איך זה עניינך״ הרמתי את גבותי וחיוך שובב התנוסס על פני ״הוא הסתכל על ידיו ויצא מהחניה ״תגידי לי לאן״