הפרי האסור -היכרות א׳- פרק ראשון

״אלוהים״ מלמלתי כשאני מכבה את השעון המעורר הצג מראה 6:45 ואני מפעילה את השירים באופן אקראי ומתיישבת על המיטה. קמתי לשטוף פנים והבטתי כמה דקות בעיניי העייפות,השפרצתי עליהן מעט מים כדי לגרום להן להתעורר והרמתי את המגבת האפורה שהייתה מונחת על השיש,מהר מאוד הבנתי שזו לא בדיוק מגבת, ״אמאלההה״ צרחתי וזרקתי את תחתוני הבוקסר של עומרי על הרצפה כשרעד של כעס עובר בגופי ״מה קרה???״ אמא שלי צעקה בבהלה מהקומה התחתונה ״רומי הכל בסדר?״ היא הוסיפה ״אני גרה בבית של חולי נפש זה מה שקרה!״ צעקתי אליה מחדר האמבטיה כשההד מלווה את קולי, הלכתי לכיוון חדרי ופתחתי בדרך את הדלת החומה עם השלט ׳אין כניסה׳ עליה שפותחת את חדרו של עומרי ״אתה דוחה״ אמרתי וזרקתי עליו את תחתוני הבוקסר שלו ״אני ישן״ הוא ענה והתהפך לצידו השני. המשכתי בכעס אל חדרי והתלבשתי במהרה,נעלי הספורט החדשות שלי בגוונים של צהוב וירוק זוהר,טייץ שחור,חזיית ספורט של ווקטורי׳ס סיקרט שאחותי סופיה שלחה לי בחבילה האחרונה ממיאמי,חולצה רחבה וקפוצון לבן,מרחתי קונסילר מתחת לעיניי ועל הפצע הענקי שצמח לי במצח,מזל שהפוני שלי מכסה אותו בדיוק ומרחתי במהירות פודרה רימל וקצת סומק,זרקתי את התיק על גבי והרמתי מהשיש שלוש כוסות נס חד-פעמיות ונכנסתי אל האלפא רומאו האדומה שלי ׳צאי פרינסס׳ שלחתי הודעה כשעצרתי מחוץ לבית של אנני, ראיתי אותה מדלגת אל האוטו בעייפות,משום מה היא לבשה את תלבושת בית הספר (שנחשבת כהמלצה בבית הספר שלנו ואנחנו מחוייבים להשים אותה רק בטקסים או בטיולים) ״אלוהים אני קופאת״ אנני רטנה שטרקה מאחוריה את הדלת בזמן שהיא מסדרת את העניבה ״נו בטח עם החצאית הזאת,אני לא מבינה איך הסכימו לך לעשות לה מכפלת״ היא רק ציחקקה והידקה את הגקט המחויט לגופה והגבירה את החימום,הושטתי לה את הנס והיא רק החזיקה אותו כשהיא מחממת את ידיה מחום הכוס. ״יש היום טקס שאני לא יודעת עליו?״ שאלתי כשנעצרנו ברמזור האדום ״לא אל תדאגי,השלב הראשון של חידון המדעים מתחיל היום״ היא ענתה תוך כדי פיהוק כשהיא בולעת חלק מהמילים ״שכחתי כמה שאת חנונית״ אמרתי לה בעיניים מרותקות לכביש ״ושכחתי כמה שאת אוהבת אותי״ היא אמרה ונתנה לי נשיקה בלחי ״מודה״ אמרתי בכניעה. צפרתי פעמיים כשעצרתי מחוץ לביתה של זואי היא יצאה כושלת לכיוון הרכב בנעלי בית/מגפיים ולבוש דומה לשלי ״יש היום ספורט יפתי״ אמרתי לה לפני שהיא התיישבה ״פאק באמת?״ היא שאלה וסגרה את הדלת מאחוריה מרותקת אל הפלאפון שלה כרגיל ״חחח את לא רוצה להחליף נעליים לפחות?״ הצעתי לה ולפני שהספקתי לסיים ראיתי את דלת ביתה נפתחת שוב ושיר אחותה הקטנה יצאה עם נעלי הספורט של זואי בידה וילקוט על גבה,גאיה פתחה את הדלת וחטפה משיר את הנעליים ״שלום יפה שלי״ התכופפתי ונשקתי לשיר על הלחי מבעד לחלון ״את רוצה שאני אקפיץ אותך?״ שאלתי אותה ״אני מתחילה בתשע אבל תודה״ היא חייכה אלי חיוך ענק עם שיניים חסרות ״אוקי נסיכה להתראות״ אמרתי ונופפתי לה והיא עמדה על המדרכה ונופפה לנו כאילו אנחנו מטוס שממריא והיא לא יודעת מתי היא תראה אותנו שוב ״היא בכיתה ה׳ לא?״ אנני שאלה את זואי שהרימה את הרגל מעל למשענת ראשה ושרכה את השרוכים של נעלי הספורט ״אהה״ זואי ענתה לה וחטפה את כוס הנס שלה ״ממתי יש דבר כזה להתחיל בתשע ביסודי?״ שאלתי בפליאה ״וואלה לא יודעת המורה שלה מתה או משהו לא הבנתי״ זואי אמרה ולגמה מכוס הנס.האופי של זואי הוא כזה,מצחיקה,פשוטה,אם לא הייתי מכירה אותה יותר מאת עצמי הייתי בטוחה שהיא אחת מהפריקים האלה שמציירים גולגולות על המחברת ומדמיינים אנשים מתים ודם. לא שהיא לא עושה את זה,היא גם שותה ומעשנת כמו נרקומנית,לוקחת את הכל בצחוק ועושה צחוק מכולם,אבל די התרגלנו,זאת זואי *שלנו* ״יש היום טקס שלא ידעתי עליו״ שאלה זואי כשהיא מרימה מראה קטנה כדי לאפר את עינייה,אני ואנני גיחחנו בשקט ״סתם דברים של חנונים של אנני״ אמרתי כשהחנתי את הרכב בין ההארלי של עומרי והגיפ הלבן של לאון ״אני לא מאמינה שהוא הגיע לפני״ רטנתי ״עומרי?״ שאלה זואי ״הוא עוד ישן כשיצאתי מהבית״ אמרתי להן ״מדברים על החמור״ אנני ציינה בשקט כשנכנסנו לבניין, על שורת הלוקרים הראשונה ראיתי את עומרי נשען ועליו נשענה איזו בלונדה עם חצאית קצרצרה ועקב שהדביקה את הפה שלה לפה שלו וזזה בארגסיביות ״אוח״ לחשתי נגעלת,תמיד היתה לי הרגשה שאנני קצת דלוקה על עומרי והיא תמיד הייתה מסתכלת במבט עקום על כל הבנות שהוא היה מביא כשהיא הייתה אצלי ״זוז אתה חוסם לי תלוקר״ אמרתי ודחפתי את אחי מה שגרם לבלונדה למעוד,אם עומרי לא היה עומד שם כדי שתוכל תהיאחז בו היא הייתה נופלת,בדרך כלל לא הייתי מצליחה להוזיז את עומרי כי הוא הרבה יותר חזק ממני אבל הוא לא ציפה לזה הפעם״את משוגעת״ הוא זרק לי ״ואתה דוחה״ אמרתי עם חיוך קטן ״מאמי בוא נלך״ אמרה הבלונה ומשכה בידו,עומרי נעצר,הסתכל סביב ועינייו נעצרו עליי ״כדאי שתלכי לכיתה שלך אני צריך לעשות משהו עם אחותי״ הוא זרק לבלונדה ועטף את צווארי ושתי כתפי ביד אחת וניער את שיערי בשניה. הבלונה המבולבלת הסתובבה על עקביה בזעם ונכנסה אל מעבדת הכימיה. חיטטתי בלוקר והכנסתי את ספר ההסטוריה שלי לתיק ״נו מי זאת הפעם?״ זרקתי לעומרי שבחן במבט את הלוקר שלי ״לא יודע איך קוראים לה״ הוא אמר באדישות כאילו זה דבר רגיל לגמרי ״אתה נוראי,״ גילגלתי עיניים ופתחתי את היד מולו ״תביא לי כסף״ ״את נוראית״ הוא הראה רמז של חיוך וחיטט בכיסו,הוציא שטר של חמישים₪ ונתן לי אותו,נשקתי לו על הלחי ״מה אתה עושה פה?״ שאלתי אותו,עומרי לומד ביב׳ אין לו שום סיבה להסתובב בבנין של כיתות יא׳ (בית הספר שלנו מחולק לארבעה בנייני לימוד לכל שכבה מט׳- יב׳ ובכל בניין חדר אנגלית ומעבדת כימיה משלו. אולם הספורט,מגרש הריצה והכדורגל,בריכות השחיה,הקפיטריה,אולם הטקסים,הסטודיו וחדר התאטרון משותפים לכולם) ״יוד-אלפיות יותר שוות״ הוא אמר לי וקרץ ״דוחה!!״ אמרתי ודחפתי אותו לכיוון הדלת,הסתובבתי ונכנסתי לשיעור היסטוריה.