הפכים- פרק 13- ארוך (:

אחרי כמה שעות, השעה הייתה כבר שתים עשרה, וכבר אמרתי להורים שאני ישנה אצל דנה, ראיתי שהוא פותח עיניים. "אחחח.. סאמקק" הוא מלמל ונגע בתחבושת שעל הכתף שלו. הוא הסתכל עליי. "את יכולה ללכת" הוא אמר לי. משהו במבט שלו אמר לי שהוא לא רוצה שאני אלך. או שזה פשוט אני. "אכפת לך אם אני אשאר?" שאלתי. "לעמיחי יהיה אכפת" הוא אמר. "עמיחי לא חייב לדעת הכל" אמרתי בשקט. הוא הסתכל עליי. "את לא הוצאת לי את הכדור" הוא קבע. הנהנתי. "מי זה היה?" הוא שאל. "דוד שלך" אמרתי. הוא נאנח. "איך הוא ידע.." "אני התקשרתי אליו" קטעתי אותו. "את מה?" הוא שאל. "התקשרתי" אמרתי. "מישהו ביקש ממך?" הוא שאל בעצבנות, והסתכל על היד שלי. "מה קרה לך?" הוא שאל. הסתכלתי עליו. "אני עשיתי לך את זה?" הוא שאל, הבין מהמבט שלי. "כשדוד שלך הוציא את הכדור, הוא ביקש ממני להחזיק לך את היד.." "אני מצטער" הוא קטע אותי. "זה בסדר, זה כבר לא כואב" אמרתי בחיוך והורדתי את התחבושת. "תודה" הוא אמר אחרי שתיקה ארוכה. חייכתי והנהנתי.
"טוב, אני אלך להביא לנו שמיכה" הוא אמר. "לא, אני אלך" אמרתי ועליתי למעלה. במהירות מצאתי את החדר שלו. לפי הריח של הבושם, כמובן. ליד המיטה יש לו תמונה שלו ושל אח שלו. הוא כזה יפה. ירדתי למטה והושטתי לו שמיכה אחת. "למה שתיים?" הוא שאל בחיוך כשראה שאני יושבת לידו, עם שמיכה אחרת. "ככה" אמרתי. הוא חייך והדליק טלוויזיה.
אחרי כמה זמן הוא הסתכל עליי. "נתקעו לך העיניים" אמרתי בחיוך. הוא צחק. "את נמצאת יותר מדי זמן איתי, כפרה" הוא אמר בחיוך, המבט שלו עדיין עליי. "כנראה שאנחנו צריכים להיפגש פחות" אמרתי. "צריכים כן, רוצים לא" הוא אמר. הסתכלתי עליו. "בואי" הוא אמר. "ל..?" שאלתי. "קרוב יותר" הוא אמר. "שכחת מעמיחי?" שאלתי. "נו, תתחשבי בפצוע" הוא אמר. "אבל.." "לא מפקירים פצוע בשטח. אני לא רגיל לישון לבד" הוא אמר. "אסי, אני לא אחת הזונות שלך שישנה איתך בלילה" אמרתי. "נו, למה את כזאת אשכנזיה, אני רגיל להתחבק בלילה" הוא אמר והסתכל עליי. "אוף" מלמלתי והתקרבתי אליו. הוא הניח את היד הלא פצועה שלו מסביבי, והידק אותי אליו. "זה לא קצת יותר מדי צמוד?" שאלתי את אסי. "אם לא היית עם עמיחי, הייתי מראה לך מה זה צמוד" הוא אמר. הסמקתי. הרמתי את ראשי אליו. "לילה טוב" הוא אמר והצמיד את שפתיו על מצחי לנשיקה ארוכה. זה הרגיש כל כך נעים. "לילה טוב" אמרתי והנחתי את הראש על החזה שלו.
התעוררתי בבוקר. פתחתי את העיניים, וראיתי שאני לא יושבת, אלא שוכבת. הרגשתי את זרועותיו השריריות של אסי מחבקות אותי מאחורה. נאנחתי והסתובבתי אליו. "בוקר טוב" הוא פתח את עיניו באיטיות ואמר. "בוקר טוב" אמרתי והזזתי את ידו ממני. "לא.." הוא מלמל והידק אותי אליו. "מה אתה עושה?" שאלתי בשקט. "ששש.." הוא לחש לי ונישק אותי. שוב אותה הרגשה מצמררת שמרעידה לי את כל הגוף, רק הפעם זה לא נפסק בנשיקה. הוא נשכב מעליי, ידעתי שקשה לו לעלות עליי, בגלל הכתף, אבל זה היה נראה שלא אכפת לו כל כך. ביד אחת הוא ליטף את רגלי ואת ידו השנייה הוא העביר אל מתחת לחולצתי. הוא נשך את שפתיו לשנייה והסתכל עליי. אני לא יכולתי לעצור אותו, הייתי יותר מדי בתוך זה, רציתי את זה יותר מדי. "אני בחיים שלי לא.." הוא לחש לי. "בחיים שלי לא רציתי כל כך מישהי" הוא המשיך ונישק אותי. ברגע הזה התעוררתי. מה שהעיר אותי היה המשפט שלו. הוא רוצה אותי, לא אוהב אותי. אולי הוא אומר את זה לכל זונה שקצת קשה לזרז איתה עניינים? אולי בשבילו כל זה זה סתם חארטה, והיום בערב הוא כבר יזיין את הבאה בתור? "אסי, תעזוב אותי" אמרתי והתנתקתי ממנו. "למה?" הוא שאל והפסיק לנשק לי את הצוואר. "כי זאת טעות" אמרתי. כל כך הרבה פעמים שאני אומרת את זה, ואני תמיד ממשיכה ליפול למקום הזה שוב. הוא קם ממני בעצבנות והתהלך בבית. היינו רק אנחנו שם, יאיר כבר אתמול הלך עם דוד שלו לבית שלו. "אני לא מבין אותך" הוא אמר בעצבנות. "את לא יכולה לעשות את זה כל פעם! תחליטי כבר בחייאת ראבק!" הוא הרים את הקול. "להחליט מה?" שאלתי. הוא הסתכל עליי בעצבנות. "אסי, אתה מלחיץ אותי.." "אני מלחיץ אותך? אה?" הטונים שלו הלחיצו אותי. הוא עמד מולי. "אני לא יודעת מה לעשות, אוקיי? עמיחי ואני.." "תפסיקי כבר!" הוא צעק והחזיק בידי בחוזקה. "אסי, זה כואב לי!" אמרתי בלחץ. "את משגעת אותי!" "אסי, אתה מכאיב לי!" צעקתי בבכי. הוא הסתכל עליי ושחרר אותי. הסתכלתי עליו בפחד. "חדשה.." הוא התחיל לדבר, אבל אני כבר ברחתי משם בבכי.