הפחד להתאהב 2 – פרק 4 – סטייל וחצאית בהזמנה אישית

זאק הוא פשוט מושלם. הוא הבחור הכי מתוק שאי פעם הכרתי. אני כל כך שמחה שאני חברה שלו.
'בוקר טוב אליס. עוד כמה דקות אצלך. אנה.' קיבלתי.
לאחר כמה דקות נשמעה דפיקה בדלת, ואנה נכנסה "היי אליס."
"היי!" צעקתי לה מהחדר, כאשר אני מתלבטת איך להתאים את הבגדים שלי.
"מה את עושה שם?" היא התקדמה לעברי "צריך עוד מעט לצאת!"
"נו אנה בבקשה תעזרי לי! אני לא מצליחה לבחור מה ללבוש."
"תלבשי את זה ואת זה" היא עלתה על קצות האצבעות, והציאה מהמדף העליון את החולצה האדומה-שחורה המשובצת והג'ינס שתמיד הייתי לובשת כשהייתי עוזרת לאבא עם הסוסים.
"נו טוב.." נאנחתי והלכתי להתלבש.
~
"נו אנה.. אני לא יכולה להיכנס ככה." נאנחתי כשעמדנו מול הכניסה לבית ספר.
"חשבתי שאת תמיד התלבשת ככה, לא?" היא אמרה בקול רגוע.
"אבל.. את מבינה, הסטייל שלי השתנה מאז, ואני צריכה לעשות מיון דחוף בבגדים שלי, ולא הספקתי עוד." התעקשתי.
"תיכנסי כבר." היא דחפה אותי בעדינות לעבר הכניסה, ונכנסתי.
השתדלתי להיכנס ברגל ימין, כמובן בשביל התחלה טובה, אבל.. כנראה שזה לא עבד במקרה שלי.
"היי את!" שמעתי קול מאחוריי והסתובבתי "כן את!" ליסה הזאת מאתמול הצביעה עליי.
"מה רצית?" שאלתי בקול נינוח.
"רציתי לשאול, מאיפה הבגדים המזעזעים האלה? מה את מגדלת סוסים?" היא אמרה בקול מתנשא, וכולם צחקו.
"כן." חייכתי והתגאיתי "את האמת שאני באתי לפה מעיירה, ובעיירה שגרתי בה, גידלתי סוסים." ובין רגע השתנה לי המבט "רק תנסי לרדת ככה עליי עוד פעם ואני אשבור לך את הפרצוף." איימתי עליה.
"אווו…." שמענו ילדים מסביבינו.
"אה כן? בואי נראה אותך…" היא חייכה חיוך ערמומי.

(תשמעו חזק בהתחלה וכשמתחילות המילים תחלישו ^^)
http://youtu.be/cOQDsmEqVt8 (המילים שלו לא קשורות לסיטואציה ~.~)
"נו ברור שאין לה.." היא צחקה עם הפקאצות מסביבה והתחילה להתרחק.
"את לא באמת הולכת.." אנה לחשה לי באוזן.
"כמה שאני כן.." אמרתי ותקעתי בה.
הלכתי לכיוונה וקראתי "היי את!" והיא הסתובבה.
תקעתי לה בוקס לפרצוף, ומשכתי לה ברגל וזרקתי אותה לתוך המזרקה שבכניסה לתיכון.
"וככה אני עושה את זה!" צעקתי בחיוך.
"כן!" כולם הריעו פתאום.
"את!" היא צרחה "את הרסת לי את החצאית החדשה שאבוש הזמין לי בהזמנה אישית!"
"לא נורא חמודה.." אמרתי בקול מתנשא "עכשיו תלמדי לא להתעסק איתי."
~
"אז.. כיתה!" המורה צעקה כדי לבקש שקט.
"קבלו את התלמידה החדשה שלנו בתיכון האומנויות, אליס סאנסיייט." נכנסתי לכיתה בחיוך ונופפתי לאנה שישבה באמצע הכיתה.
"את יכולה לשבת במקום כרצונך." המורה חייכה אליי בנחמדות.
"תודה." מילמלתי בחיוך והתיישבתי ליד אנה.
"במי את בוהה?" לחשתי לה בשקט, והבנתי כמובן שזה ג'ייק. כמה צפוי.
"נו אנה!" ציחקקתי בלחש ויצא שגם אני הסתכלתי עליו.
"היי אליס.." הוא קרא לי לפתע וקצת קפצתי מהמקום "בהצלחה" הוא חייך וקרץ.
"תודה ג'ייק." חייכתי אליו בחזרה.