הפחד להתאהב 2 – פרק 3 – הריח המתוק שלך

-נקודת מבט אליס-
"מי שם?" שאלתי בבהלה. שמעתי את פתיחת המנעול של החדר, ולפתע יצאה ילדה ג'ינג'ית, עם עיניים ירוקות עם תכלת, שנראתה כמו בובה, ואמרה "אמ… אפשר לשאול מי את?"
"אני אליס, חדשה פה" חייכתי וחזרתי לנושא "למה ננעלת בחדר האמבטיה?"
"עזבי…" היא נאנחה.
"אוקיי. עזבתי. אגב, איך קוראים לך?"
"אנה." היא חייכה "נעים להכיר."
"נעים להכיר גם אותך." חייכתי אליה בחזרה.
אני ואנה התחלנו להסתובב, והיא הראתה כל פינה ופינה בתיכון, והמעונות. נראה לי שבגלל שהמקום הזה כל כך גדול, כבר שכחתי חצי ממה שהיא הסבירה לי.
"והנה הגענו לחדר שלי." היא הושיטה ידיים לכיוון הדלת עם הידית הזהובה, שבקצה המסדרון.
"שניכנס?" היא שאלה.
"קדימה." חייכתי "אחרייך."

-נקודת מבט זאק-
לא יכולתי שלא לחשוב על מה אליס עושה באותו רגע. כל כך נלחצתי.
"היי זאק, אתה בא לאכול גלידה אחרי הבית ספר איתנו?" סנדי התקרבה אליי בחיוך עם ג'ולי.

-נקודת מבט סנדי-
איזה כיף שג'ולי חזרה להיות נורמלית ויצרה לנו את זאליס. כלומר אליס וזאק. ככה אני קוראת להם. וגם שלושתינו נהיינו חברים כאלה טובים. ממש כמו חבורה כזאת. כמובן שגם סטיבן איתנו.
"בואי נלך לזאק" ג'ולי הציעה "הוא נראה לי מדוכדך פתאום."
"בואי" משכתי בכתפיי והלכנו.
"היי זאק, אתה בא לאכול גלידה אחרי הבית ספר איתנו?" שאלתי והוא נראה כאילו הוא רק קם משינה.
"מה? מה אמרת?" הוא השיב לנו בקול עייף.
"שאלתי אם אתה בא לאכול גלידה." חזרתי על ההצעה.
"כן.. בואו.." הוא נאנח.
"בטוח שהכול בסדר?" ניסיתי לוודא שלא קרה כלום.
"ברור שכן." הוא חייך חיוך קטן וידעתי לפי הבעת הפנים שלו שהחיוך מזויף.
~
-נקודת מבט זאק-
"אוקיי זאק." אני, ג'ולי, סנדי וסטיבן ישבנו בשולחן בגלידרייה ואכלנו וסנדי שאלה "מה עובר עליך?"
"כלום." אמרתי בקול אדיש והמשכתי לתקוע את כפית הפלסטיק בתוך הגלידה בלי לאכול.
סנדי הרימה גבה וייאשה אותי "טוב יש משהו.."
"דבר אחי…"סטיבן אמר עם גלידה בתוך הפה שלו וכולנו צחקנו.
"טוב די זה לא מצחיק.." נאנחתי "אז ככה, אני קצת מודאג מזה שאליס אולי תבגוד בי בניו יורק, בגלל שאולי לא.. יודעים מה."
ג'ולי שמה את ידה על מצחה ונאנחה.
"מה מה?" שאלתי.
"אתה דביל אתה יודע?" היא צחקה.
"מה למה?" הופתעתי.
"כי אליס לא כזאת. אנחנו מכירות אותה מילדות, ותמיד ידענו שהיא רצתה חבר אבל היא לא הודתה בזה אף פעם. בוא נגיד ככה, לפעמים הצצנו לה ביומן. אל תדאג." סנדי השלימה אותה.
"יופי. תודה." ציחקקתי. אבל מבפנים הפחד הזה הציק לי ולא עזב.

-נקודת מבט אליס-
"אז את יכולה בכל זאת להגיד למה התחבאת בחדר האמבטיה של ג'ייק?" שאלתי בצחקוק.
"אוקיי נו.." היא חייכה "הוא מוצא חן בעיניי." היא הסמיקה.
"אוווו!" חייכתי אליה "איזה חמודה את!"
"תודה.." היא ציחקקה.
"אז.. במה את מוכשרת שאת פה?" היא שאלה.
"שירה." חייכתי.
"אני גם.." היא ציחקקה "תני כיף אחותי !!" היא אמרה בציניות.
"טוב אז.. את רוצה ללוות אותי עד לדירה שלי?" שאלתי.
"דירה?" היה לה מבט מופתע.
"כן." משכתי בכתפיי בחיוך והסברתי לה הכול.
~
"וואי כמה ללכת?" היא אמרה בקול עייף.
"עוד קצת עצלנית!" צחקקתי.
~
"וואו." היא הייתה עם פה פעור "בחיים לא ראיתי דירות בניו יורק."
"למה? איפה גרת?" שאלתי.
"ליימה, אוהיו." היא נאנחה.
"הבנתי." הנהנתי במבט של 'עכשיו הכול ברור'.
~
"תגידי, בא לך להישאר לישון פה?" קראתי לעברה כשהכנתי לשתינו קפה.
"הלוואי שיכולתי." היא נאנחה "אולי הבית ספר הזה נראה כמו בית מלון, אבל חוקים יש שם. וגם ההורים שלי לבקר אותי ואת אחי אז.. את מבינה."
"יש לך אח?" שאלתי ולגמתי מהקפה.
"כן." היא חייכה "קוראים לו סילבר."
"שם נחמד." חייכתי.
"אני יודעת.." היא צחקה "כל אחד ששומע איך קוראים לאח שלי התגובה הראשונית היא 'שם נחמד' וכל הדברים האלה." היא הניחה את הספל על התחתית הלבנה "זה כבר מעצבן." היא אמרה במבט רציני.
"אוקיי.." הבטתי בה.
"טוב אז.. תודה על האירוח, ושמחה שהכרתי אותך." היא חייכה והתקדמה לכיוון הדלת. "ביי."
"ביי." קראתי לה מהמטבח וניגשתי לאחר כמה דקות לנעול את הדלת.
~
נכנסתי למקלחת, ואחרי חמש דקות, נשמע צלצול הטלפון. קפצתי עם כל הסבון על הגוף, מהר התכסיתי במגבת, ורצתי לענות.
"שיט!" כעסתי על עצמי שלא הספקתי.

-נקודת מבט זאק-
נו יופי… היא לא עונה!
או הנה היא חוזרת אליי..

-נקודת מבט אליס-
"או!" שמעתי את זאק "סוף סוף שומעים ממך."
"מאמי את היודע שהיום זה היה רק היום הראשון אז.. לא היה לי זמן."
"כן.. ברור.." שמעתי זלזול בקולו.
"מה אתה לא מאמין לי?" שאלתי בקול עצוב.
"לא יודע.. פשוט אני מרגיש רע זה הכול."
"זאק, אתה יודע שאני אוהבת אותך ורק אותך. נכון?"
"ברור ברור מותק."
"יופי. אז… מה אתה עושה?"
"מדבר איתך" הוא צחקק.
"יאוו איך אני כבר רוצה לבוא לחופש! לראות אותך, את ההורים, את אחותי. וכמובן שאת סנדי."
"לא יכול לחכות כבר לראות אותך, להרגיש אותך, להריח את הריח המתוק שלך."
"אתה.. פשוט מדהים.."
"לא יותר ממך."
"תפסיק אני מסמיקה פה."
"אני אמשיך כמה שבא לי, אני רוצה רק לשמוע אותך."
"הלוואי שגם לי היה זמן כמו שיש לכם. סנדי סיפרה לי שאכלתם היום גלידה. רק עם עוד ילדה. כאילו אתה, סטיבן, היא ועוד מישהי, והיא רצתה לשמור את זה כהפתעה מאוד חשובה. בא לך לשתף אותי שאני אהיה בעניינים?"
"היא צודקת. מלאכית הילדה. טוב, הלוואי ויכולתי לדבר. אני חייב לעוף ללמוד למבחן. ביי אהובה שלי. נשיקות.
"ביי ונשיקות גם לך!"