הפחד להתאהב 2 – פרק 28 – בבית וכו' חלק ב' וסופי לפרק הנוכחי.

"אז על מה רצית לדבר איתי?" התיישבתי על כיסא בחדר של אמילי.
"על החבר שלך." היא ענתה בקול רציני.
"מה איתו?" עניתי במבט לא מבין.
"מה קרה עם זאק?" היא נאנחה.
"החלטנו להישאר ידידים." עניתי במהירות.
"אל תחרטטי. סנדי וג'ולי סיפרו לי הכול."
"וזה בסדר גמור," קטעתי אותה "אין לי מה להסתיר."
"דווקא יש משהו שאת מסתירה מהחבר שלך מהרגע שאתם ביחד." היא ענתה וחייכה חיוך ערמומי.
"אה כן? נו בואי נראה." עניתי בזלזול בדבריה של אמילי. אני גלויה עם סילבר, ואין דבר שאני מסתירה ממנו.
"שאת עדיין אוהבת את זאק." היט הטילה עליי פצצה. מה אני אמורה לענות לה? 'כן אני עדיין אוהבת אותו אבל אני לא יודעת מה עוצר אותי'?
"אמילי, כל מה שהיה ביני לבין זאק נגמר." עניתי לה בחצי צעקה.

•זאק•
"אמילי, כל מה שהיה ביני לבין זאק נגמר." עברתי ליד החדר של אמילי ושמעתי את אליס עונה לה בחצי צעקה. אז היא באמת אוהבת את סילבר.. ואני חשבתי שהיא עשתה את זה כדי לשחק איתי משחקים. לפחות היא לא משקרת לי.
~
•אליס•
"ארוחת ערב!" אמא צעקה לנו מלמטה.
"אתה בא?" שאלתי את סילבר.
"אמא שלך לא תיעלב אם אני אנוח קצת?" הא נאנח.
"ברור שלא." חייכתי. "תנוח ואני אבוא עוד מעט."
יצאתי מהחדר והתחלתי לרדת במדרגות.
"איזה ריחות.." מלמלתי לעצמי בחיוך, והרחתי את ריחות הבישולים של אמא שלי. כולם כבר ישבו בשולחן (אמא,אבא,זאק,ואמילי.)
"איפה חבר שלך?" אמא שאלה והתחילה להניח את הסירים על השולחן.
"הוא נח." השבתי לה.
"אליס," אמא צעקה לי מהמטבח "בואי תעזרי עם הצלחות."
"אני באה." קמתי מהכיסא בחיוך.
"תגידי מותק.." אמא לחשה לי לפתע באוזן. "את בטוחה לגבייך ולגביו?"
"על מי את מדברת כשאת אומרת 'לגביו'?" עניתי ובו זמנית הוצאתי צלחות מהמדף.
"על החבר שלך הזה… סילבר, נזכרתי." אמא מלמלה.
"אמא, אני בטוחה לגבי זה ו.."
"כי לי נראה שאת וזאק הרבה יותר מתאימים." אמא קטעה אותי. "את היית נראית הרבה יותר מאושרת איתו."
"אמא, אנחנו ידידים ולא יותר מזה," יתי להעביר נושא "ודי להציק לי עם זה. בואי נלך לשולחן" התקדמתי עם הצלחות בידי אל השולחן.
~
"וואו.." זאק מלמל "מזמן לא אכלתי כאלה קציצות טעימות גברת סאנסייט."
"אתה יודע שאתה יכול לקרוא לי אליזבת." אמא חייכה אליו.
"אוקיי, אליזבת." זאק חייך אליה בחזרה.
"טוב, אמילי?" אמא חייכה אל אמילי חיוך גדול.
"אוקיי אז אליס," אמילי הביטה בי בחיוך. "אני רציתי לספר לך משהו.." היא הגדילה את החיוך שלה. "אני מתחתנת."
"אני לא מאמינה!" אמרתי בהתלהבות ורצתי לכיוונה "מזל טוב אחותי!" חיבקתי אותה.
"מתי החתונה?" התנתקתי מהחיבוק אך עדיין החזקתי את ידיה.
"עוד חודש, אם נדייק שלושה שבועות."
"יואו אני כל כך שמחה בשבילך!" חיבקתי אותה שוב.
~
"טוב, אני מלאה," קמתי מהשולחן "תודה אמא, היה מעולה."
"בכיף מתוקה." שמעתי את אמא בזמן שעליתי במדרגות.
"איך החולה מרגיש?" נכנסתי לחדר, וראיתי את סילבר, יושן על המיטה שלי.
"החולה כבר התקלח, ומוכן לשינה." הוא חייך.
"אז חברה שלך תצטרף אליך מיד אחרי שגם היא תתקלח." צחקתי, ולקחתי מגבת מהארון, והלכתי לחדר האמבטיה.
~
יצאתי מהמקלחת, כבר לבושה, כי בכל זאת, החבר שלי בחדר (*-*).
לבשתי חולצה פרחונית, שרוולים אפורים, והיא ארוכה, קצת גדולה עליי, שכתוב עליה 'FANTASTY' שקצת גדולה עליי, ושרוואל (אני לא יודעת איך להגיד את זה במילה אחרת ><)
שחור עם נעלי בית לבנות, אספתי את השיער שלי לגולגול מרושל בקודקוד הראש, ונכנסתי לחדר.
"שנראה איזה סרט?" קפצתי על המיטה.
"איזה סרט בא לך?" סילבר שאל.
"לא יודעת," משכתי בכתפיי "תבחר אתה."
~
"יואו למה סרט כזה מרגש?" מחיתי את הדמעות שירדו לי במהלך הסרט.
"כדי לראות אותך בוכה מסרט, ולא מעצב." סילבר צחקק.
"אתה גם חמוד, וגם רשע." צחקתי והדבקתי לו נשיקה קטנה על השפתיים.
"גם אני אוהב אותך." הוא צחק איתי ביחד.
~
סילבר כבר נרדם, ונשכבתי במיטה.
לא הצלחתי להרדם, כמה שרק ניסיתי. לבסוף, החלטתי לרדת לשתות משהו חם.
התקדמתי לעבר המטבח, והתחלתי להכין את השוקו שלי. לאחר מכן ניגשתי למקרר, להוציא את הקצפת שאני הכי אוהבת על השוקו שלי, ואת המרשמלו.
"איפה זה?" מלמלתי כאשר עיניי עדיין מחפשות את מה שאני צריכה.
לבסוף החלטתי לוותר, ולשתות את השוקו בלי שום תוספת.
"עם קצפת ומרשמלו?" שמעתי את זאק.
"יואו." שמתי יד על החזה והסתובבתי אליו. "הבהלת אותי." צחקתי קצת.
"אתה עדיין זוכר מה אני אוהבת עם השוקו שלי?" התקדמתי אליו.
"איך אפשר לשכוח?" הוא גיחך. "הבקשות שלך היו הכי מיוחדות בשבילי."
"כן.." השפלתי את מבטי בחיוך.
"אז מה אתה עושה פה? בשעה כזאת?" התחלתי להוסיף את המרשמלו לשוקו.
"לא נרדמתי, אז יצאתי למרפסת." הוא השיב בקול חלש.
"את רוצה לצאת יחד איתי?" הוא הציע.
"תתקדם, אני אחריך." הצעתי.
התיישבתי על כיסא במרפסת, ליד זאק, ושתיתי באיטיות את השוקו של, בלי לעצור.
"תעשי הפסקה." זאק גיחך.
"אני לא יכולה." התנתקתי מהספל לרגע, "שוקו זה ממכר."
"רואים עלייך." הוא המשיך לצחוק.
"טוב, אני סיימתי את השוקו שלי, ואני כבר טיפה עייפה, אז אני מניחה שאני אעלה לישון." קמתי.
"טוב," זאק קם מהכיסא שלו "לילה טוב."
"לילה טוב." אמרתי לו כשאני עולה במדרגות.
~
"בוקר טוב." סילבר העיר אותי בחיוך.
"בוקר טוב." התמתחתי בחיוך.
"לאן נלך היום?" הוא היה מעליי והוא היה נראה כבר מלא מרץ.
"יואו תירגע.." צחקתי "תן לי לקלוט שאני חיה קודם.."
"לא הגזמת הא?" הוא נישק אותי נשיקה קטנה.
הטתי את ראשי לשלילה.
"קומי!" הוא פקד עליי כשהוא צוחק, ומשך אותי מידיי.
"נו עזוב אותי.." צחקתי כשעיניי עוד עצומות. "אני קמה!" עברתי במהירות לישיבה ופקחתי את עיניי.
~
"שנצא?" עמדתי ליד דלת הכניסה, וזאק וסילבר יצאו אחריי.
"לאן הולכים?" התחלנו ללכת, וסילבר שאל.
"תכף תראה." חייכתי.
~
"תיכון?" המבט על פניו היה נראה מופתע.
"לאן ציפית שנלך?" צחקתי "למוזיאון?"
"לא למוזיאון, אבל לתיכון?" הבעת פניו נשארה מופתעת.
"תכף תראה למי אנחנו הולכים." הדגשתי את המילה 'מי'.
~
התחלנו ללכת בדשא של בית הספר, והריח של הדשא הגזום, מילא את החצר.
לפתע ראיתי את ג'ולי וסנדי, הולכות ביחד עם סטיבן, וידעתי שהם לא ישמעו אותי, אז שלחתי להם הודעה.
'תסתכלו מאחורה.' שלחתי. ברגע ששלחתי אותה, הם נעצרו, שלפו את הטלפונים, והסתובבו אלינו.
"אליס!" הם צרחו ביחד ורצו אלינו.
כולם קפצו עליי לחיבוק, ואני כמובן כמעט נחנקתי.
"יוואו מה את עושה פה?!" ג'ולי ענתה בהתלהבות.
"באתי לבקר את ההורים שלי." חייכתי. "ביחד עם זאק, וסילבר. חבר שלי.
"תתחדשי על החבר." סטיבן קרץ לי.
"אני ממש מצטערת שנפלתי עליכם משומקום." והסמקתי קצת.
"תגידי השתגעת?!" סנדי חייכה, "את הסיס שלנו! את מתנה משמיים! ואת לא מפריעה אף פעם שמעת אותי?!" היא חיבקה אותי.
~
"יאוו.. הארוחה הזאת מילאה אותי." מלמלתי לעצמי כשעליתי לחדר.
"ומה שלומך הערב?" נכנסתי לחדר ושאלתי את סילבר, שכבר היה רדום לי על המיטה, שוב.
"אז כנראה שאני אצא להליכה לבד.." מלמלתי לעצמי בלחש.
~
התחלתי להתהלך ברחוב, וראיתי שהמכולת פתוחה, וראיתי כמה מטבעות בכיס, אז נכנסתי.
לקחתי לעצמי גלידה, והלכתי לקופה.
"50 סנט בבקשה." המוכר השיב אחרי שסרק את הגלידה.
"אני אשלם עליה," ראיתי לפתע את זאק מאחוריי.
"לא לא אני אשלם,"
הוא סובב אותי, הסתכל לי בעיניים ואמר, "אני מתעקש."
"אוקיי." חייכתי וזזתי הצידה.
זאק שילם, נתן לי את הגלידה שלי, ויצאנו ביחד מהמכולת.
"למה את הולכת למכולת בשעה כזאת?" הלכנו ברחוב.
"סתם." משכתי בכתפיים. "התחשק לי פתאום גלידה." צחקתי.
"נשים.." הוא גלגל עיניים וצחקתי. "בחיים לא נבין מה הולך לכן במוח."
"אל תנסו גם." צחקתי.
"למה סילבר לא ירד איתך לאכול?" זאק העביר נושא.
"הייתה לו תאונה קטנה עם בלונדי." עניתי והתאפקתי לא לצחוק.
" בלונדי וזרים, לא מסתדרים." אמרנו ביחד, והסמקתי טיפה.
"בא לך ללכת לגלגל?" הוא הציע.
"אחריך." חייכתי. הגלגל היה גלגל ענקי של טרקטור, שהיה זרוק מאחורי האורווה, והיינו הולכים לשם כשהיינו מסתובבים ביחד ויושבים בפנים.
~
"כמה זמן לא ישבתי פה." ישבנו בפנים וחייכתי אל זאק.
"וואו. המקום הזה נראה שונה למרות שאני מכיר אותו בעיניים עצומות." הוא צחקק.
לפתע התחילה רוח חזקה, שהעיפה את השיער שלי אל מול פניי.
"יואו.." נאנחתי.
"עד שאני מצליחה לסדר אותו, הוא מתפרק לי."
"לעזור לך לסדר אותו?" זאק שאל לפתע.

•סילבר•
החלטתי לצאת לנשום אוויר, ובגלל שלא ראיתי את אליס בשום מקום, הלכתי לטייל ליד הבית.
פתאום ראיתי גלגל ענקי של טרקטור.
"וואו." מלמלתי לעצמי. החלטתי ללכת לראות מה זה. אני יודע שזה נשמע שחצני, או כאילו אני מפונק או משהו כזה, אבל בחיים לא ראיתי גלגל של טרקטור.
התקרבתי לראות מה יש בפנים, וראיתי מרחוק את אליס וזאק! ביחד! מה הוא עושה עם חברה שלי?! למה הוא מתקרב אליה?!
"תגיד לי מה אתה חושב שאתה עושה?!" תפסתי בצווארון החולצה שלו, והעפתי אותו על הרצפה.
"תגיד אתה השתגעת לגמרי?!" הוא קם וניקה את שאריות האדמה מהחולצה שלו.

•אליס•
"סילבר!" התקרבתי אליהם, וסילבר התחיל להכות את זאק בפרצוף.
"די!" ניסיתי להפריד.
"מספיק!" צרחתי בכל הכוח, ושניהם הפסיקו, והסיטו את מבטם אליי.
"אוף! אי אפשר איתכם!" התחלתי לבכות ורצתי הביתה.
~
"אליס." סילבר נכנס לחדר.
"אני לא מדברת איתך." הייתי כולי מכווצת בעצמי.
"אני לא אשם בכלום! את אשמה!" הוא ענה בחצי צעקה.
"אה כן?! במה בדיוק?!" הרמתי את ראשי וצעקתי עליו.
"בזה שהחלטת שאת ידידה שלו!" הוא ענה בקול עצוב.
האמת היא שהוא צודק. אני לא הייתי צריכה להתקרב לזאק בכלל אחרי הפרידה שלנו.
"אני.." מלמלתי ועוד דמעות עלו בעיניי. "אני מצטערת." התחלתי לבכות.
"די נו.." הוא חיבק אותי. "אני סולח לך."
"אני אתרחק ממנו." ניגבתי את דמעותיי. "הוא לא טוב בשבילי, והוא לא טוב בשבילנו."
"יופי." סילבר חייך. "עכשיו אנחנו נהיה בסדר גמור. בלי זאק, ובלי אף אחד שמפריע."