הפחד להתאהב 2 – פרק 26 – אינלי שם לפרק (-,-)

*לקרוא את רציתי להוסיף אחרי הפרק, בבקשה זה חשוב!*

"כי שנפרדנו…" נאנחתי ונשמתי נשימה עמוקה, "כי כשנפרדנו, שמעתי את השירים שלהם, ושמעתי את המילים שלהם, שפשוט הכתיבו לי את החיים. זאת אומרת, הם כאילו כתבו את השירים האלה עליי. ולצערי, הם השירים היחידים שחיזקו אותי, יותר מכל בן אדם."
"שמח לשמוע שאת בסדר." זאק מלמל בחיוך קטן.
"תודה." עניתי במהירות.
"אז איך נעשה את העבודה?" שאלתי בחיוך.
הייתה שתיקה של כמה שניות, וראיתי שמשהו מציק לו.
"אתה בסדר?"
"מה קורה בינך לבין סילבר?" הוא קטע אותי.
"מה קורה? אני חברה שלו עכשיו." אמרתי בתמימות. ידעתי שקשה לו. כל כך הצטערתי על כל מילה שיצאה לי מהפה.
"יופי." הוא חייך אליי חיוך מוזר. "יופי .."
~
"אתה יכול לעזור לי עם הגופן במצגת? אני לא מסתדרת." צחקקתי.
זאק חיפש מידע על וואן דיירקשן באינטרנט, מהנייד שלו, ואני הכנתי את המצגת עצמה.
"כן, הנה." הוא נצמד אליי, והידיים שלנו נגעו אחת בשנייה, והתחיל להתעסק עם העכבר.
"בבקשה." הוא חייך אליי, ונעץ בי את מבטו.
"איזה מזל שאתה מבין בזה, הא?" צחקקתי.
לפתע קטע את שיחתנו צלצול הטלפון שלי. זה היה סילבר.
"היי אל, איפה את?"
"אל.." שמעתי את זאק ממלמל משהו.
"אמרת משהו?" הרחקתי את הטלפון מהפנים, והפניתי את עצמי לזאק.
"מה? אה, לא, כלום." הוא קפץ, והמשיך להתעסק בעבודה.
"כן, אני איתך." חזרתי לסילבר.
"איפה את?"
"אני מכינה מצגת לשיעור." נשמתי עמוק, "עם זאק."
"טוב, את הולכת הביתה אחרי זה?"
"כן."
"טוב, אני מחכה לך שם."
"איזה כיף לי."

-נקודת מבט זאק-
"אל.." מלמלתי בכעס. אני קראתי לה ככה כל הזמן! אני נקרעתי מבפנים.
"אמרת משהו?" היא הרחיקה את הטלפון מהפנים ושאלה.
"מה? אה, לא, כלום." נבהלתי, והשבתי לה במהירות.
היא התחילה להתהלך בחדר, ולדבר עם סילבר.
"איזה כיף לי." היא ענתה במין קול.. מאוהב? זה המשיך להרוג אותי.

-נקודת מבט אליס-
"טוב, ביי, נשיקות." ניתקתי.
"תקשיב, נמשיך מחר את העבודה. לדעתי אנחנו עומדים בקצב, ויש לנו חומרים טובים. אני פשוט כבר צריכה ללכת."

-נקודת מבט זאק-
היא התחילה להכניס את החפצים שלה לתיק, וליוויתי אותה החוצה.
"ביי." היא חייכה.
"ביי." השבתי לה בחיוך גם.

-נקודת מבט אליס-
התחלתי ללכת במהירות הביתה. חשבתי מה סילבר רצה לעשות בדירה שלי?
אולי הוא רוצה להגיד לי משהו? זה טוב? זה רע? אני כל כך לחוצה!
~
"שלום, אני בבית!" נכנסתי בצחקוק. "פולש!" הצבעתי על סילבר שעמד במטבח.
"מה אתה עושה פה?" התקרבתי אליו.
"אני עושה את …" הוא הסתובב אליי "זה." הוא צחק כשהוא מורח לי קצפת על האף.
"היי!" נדחפתי לראות מה הוא עושה.
"עוגת ביסקוויטים?" חייכתי אליו.
"אנה." הוא חייך אליי.
"אין על הילדה הזאת." צחקתי.
"טוב אז.." הוא נצמד אליי, "אפשר לקבל נשיקה?"
"בהחלט אפשר." חייכתי אליו, והוא הצמיד אותי אליו עוד יותר, והתנשקנו,
התקדמנו בנשיקות קטנות, עד החדר, ונשכבנו על המיטה.
הוא ניסה להוריד לי את החולצה אבל..
"מה אתה חושב שאתה עושה?" התנתקתי מהנשיקה שלנו במהירות.
"אז את עדיין לא מוכנה ל.."
"לא!" קטעתי אותו בזעם.
"היית לפחות שואל אותי, אבל לא! אתה היית חייב לפתות אותי באיזו עוגה מטומטמת, ולהתנשק איתי, וב'תמימות' כמעט להפשיט אותי!" צעקתי.
"אני מצטער!" הוא קרא אליי כשהתחלתי ללכת מהחדר במהירות.
"תלך." פתחתי את הדלת.
"אני הולך, אבל סליח.."
"לך כבר!" אמרתי בחצי צעקה, והוא יצא במהירות.
~
"ואת קולטת שכל מה שהוא רצה זה סקס?!" דיברתי עם אנה בחדר שלה.
"אחותי.." היא חיבקה אותי. "אני ממש מצטערת, ואני אדבר איתו."
"עזבי.." נאנחתי. "אני כבר אסדר את זה בעצמי."
"מה קורה איתך?" חייכתי. "מה עם ג'ייק?" חייכתי חיוך ערמומי.
"אנחנו כבר לא ביחד." היא מלמלה במהירות, אבל הספקתי לשמוע.
"מה ?!" הבעת הפנים שלי השתנתה בשנייה.
"איך? למה? מתי?!" התיישבתי לידה.
היא סיפרה לי הכול.
"אני אגיד לך עכשיו בדיוק מה שאת אמרת לי.." חיבקתי אותה.
"אני ממש מצטערת, ואני אדבר איתו."
"לא בטוחה שזה יצליח לך. הוא כבר שקוע שוב בליסה הזאת." היא הדגישה את המילה 'ליסה' בקול נגעל.
"יהיה בסדר." ניערתי אותה קלות בחיוך.
~
"את נראית מוטרדת.." זאק התקרב אליי כשיצאתי מהשיעור.
"זאק, זה לא אישי, עזוב אותי." התרחקתי ממנו טיפה.
"נו תגידי.." הוא המשיך ללכת אחריי. "בואי לפחות נהיה ידידים טובים?"
הסתובבתי אליו, "טוב, אז ככה. האקסית סלאש ידידה שלך, כמעט הפסיקה להיות בתולה בגלל החבר הדביל שלה שחושב רק על מין!" דמעות עלו בעיניי.

-נקודת מבט זאק-
בן זונה! ואם היא הייתה נכנסת להריון?! הוא לא שפוי..
"אני מצטער." חיבקתי אותה ללא שליטתי.
"תודה על העידוד.." היא חייכה, ואנחנו? עדיין מחובקים ליד הכניסה לכיתה.

-נקודת מבט אליס-
כל כך התגעגעתי לזה! לחיבוק המרגיע שלו, לריח שלו, להתרגשות שעוברת לי בגוף, כל פעם שאני נוגעת בו. לא רציתי שנתנתק אף פעם.
"הוא עוד לא גמר איתי.." זאק מלמל, והתחיל להתקדם לעבר החדר של סילבר.
"די דיי זאק…" סובבתי אותו, "מספיק. אני אדבר איתו."
"את מבינה שאם לא היית עוצרת את זה, יכול להיות שהיית עכשיו בהריון?" הוא לחש בקול מודאג, ונלחצתי. באמת שנלחצתי, אבל שמחתי שהוא דואג לי.
"אבל.." חייכתי אליו, "זה לא קרה.."
"טוב נו.." הוא גלגל את עיניו.
"אבל פעם הבאה שזה קורה, אל תצפי שאני אשלוט בעצמי!" הוא ענה בקול כעוס, והוא היה כל כך חמוד ככה.
"אוקיי." צחקתי. "טוב, יש שיעור לא? הלכתי, ביי." נפרדתי ממנו, ונתתי לו נשיקה בלחי.

-נקודת מבט סילבר-
אידיוט! זה מה שאתה! הבחורה הזאת היא כל כך עדינה! הרי היא בחיים לא הייתה נותנת לך להפשיט אותה. אתה מפגר. פשוט מפגר.
אני הולך לפצות אותה ברמות מטורפות.