הפחד להתאהב 2 – פרק 22 – נשיקה

-נקודת מבט ג'ייק-
"למה לי בכלל?" נאנחתי "היא אוהבת את אדם, והוא אוהב אותה, ואני חסר סיכוי."
"אל תדבר ככה.." אליס חייכה חיוך קטן.
"אני בטוחה שאם תאזור אומץ, ותגיד לה, אתה תצליח. וחוץ מזה, מי זה האדם הזה בכלל? אתה דופק לו חשבון?" היא צחקה.
"אני לא סופר אותו ממטר." צחקתי.
"יופי." היא חיבקה אותי. "תמשיך ככה." היא קרצה לי.

-נקודת מבט אנה-
"אנה?" אני ואדם הלכנו מחובקים במסדרון. "את בסדר?"
"מה?" הוא העיר אותי ממחשבותיי ונבהלתי. "אה.. כן, ברור." השפלתי את מבטי לרצפה.
"בטוחה?" הוא נעצר ועמד מולי במבט רציני.
"כן אדם," אמרתי בחצי צעקה והמשכתי ללכת "אני בסדר."
"אם את אומרת…" הוא גלגל עיניים.

–פלאשבק–
-נקודת מבט אנה-
הלכתי במסדרון, התעסקתי בתיק שלי, ולפתע נתקלתי בג'ייק.
"אוי. את בסדר?" הוא הרים אותי.
"כן.." סידרתי את החולצה "נראה לי.." הסתחררתי והוא תפס אותי. גבר שלי! רגע מה? אנה! נשבעת לעצמך שאת לא חושבת עליו יותר בשום צורה!
הסתכלנו אחד על השני. הסתכלתי לו בעיניים הכחולות שלו ורציתי להתעלף.
"את רוצה ללכת למרפא.."
"אנה!" קול קטע את ג'ייק. זה היה אדם שהתקרב אלינו. "הכול בסדר?".
"כן מאמי.." חייכתי אליו, וכל כך כעסתי עליו על זה שהוא בא דווקא עכשיו. "תודה ששמת לב." הוא חייך אליי בחזרה.
"שנלך?" הוא שאל אותי, ושילבנו ידיים.
"ביי ג'ייק." נופפתי לג'ייק והלכנו משם.
–פלאשבק–

נכנסתי לכיתה, וראיתי שכל המקומות תפוסים. חוץ מליד ג'ייק. בלית ברירה, התיישבתי לידו במהירות.
"היי." הוא חייך אליי.
"היי." אמרתי בקול חנוק, וידעתי שאני עומדת לבכות, והפניתי את מבטי לרצפה.
ידעתי שאני לא אוהבת את אדם. ידעתי שאני רוצה את ג'ייק.
"את בסדר מהנפילה?" הוא צחקק.
"כן. תודה." השבתי לו באדישות.
התחלתי להוציא את הציוד לשיעור מהתיק.
"שכחתי להביא את הספר. אפשר להשתמש איתך?" ג'ייק שאל אותי לפתע.
"כן." לא העזתי להסתכל לו בעיניים, והנחתי את הספר באמצע.
~
הצלצול הגיע, והתחלתי להכניס את הספרים לתיק. התכופפתי מתחת לשולחן להרים עט שנפל, והרמתי את מבטי מהרצפה. ראיתי את ג'ייק מסתכל לי בעיניים.
הייתה שתיקה. לפתע הוא התקרב אליי, ועוד קצת, והתנשקנו.
התנתקנו מהנשיקה, והוא לקח את היד שלי, והניח על החזה שלו.
"את מרגישה את זה?" הוא שאל בחיוך קטן.
"הלב שלי פועם במהירות אדירה."
הסתכלתי עליו במבט לא מבין.
"אני אוהב אותך." הוא השפיל את מבטו.
הסתכלתי עליו. במבט מופתע, משותקת.
"גם אני." מלמלתי אחרי כמה דקות של שתיקה.
"את מה?" נפתחו לו העיניים.
"אני אוהבת אותך." חייכתי, ונישקתי אותו.
~
"התנשקנו." אמרתי בהתלהבות לאליס.
"סופסוף!" היא קפצה משמחה וחיבקה אותי.
"את לא מבינה כמה הוא חיכה לזה. הוא אזר אומץ, ואמר שהוא אפילו הולך להיפרד מליסה." היא חייכה.
"גם אני חיכיתי לזה." צחקקתי.

-נקודת מבט אליס-
אני כל כך שמחה בשביל אנה! סופסוף היא עם מי שהיא אוהבת!
שניהם חיכו לזה כל כך הרבה זמן. מגיע להם.
'מתי נתחיל לעבוד על הדואט?' קיבלתי הודעה מסילבר.
'אפשר להתחיל עכשיו :-]' השבתי לו.
הייתי במצב רוח די טוב. ואפילו סילבר לא יכל להרוס לי אותו.
~
"אפשר להיאבד באודיטוריום הזה!" התקדמתי לעבר סילבר, שעמד על הבמה וצחקקתי.
"ספרי לי על זה." הוא חייך.
"אז שנתחיל?" הוא הציע.
"קדימה." חייכתי אליו.
~
"איזה יפה אתה שר." אמרתי לו בקול רך.
"גם את טובה מאוד." הוא חייך אליי.
"תגידי אליס…" סילבר התחיל להגיד והשפיל את מבטו לרצפה.
"אנחנו בסדר?"
"כן." משכתי בכתפיי.
"את תרצי לבוא איתי למסיבת הסילבסטר של התיכון?" הוא זרק את הפצצה לאוויר.
"סילבר, אני…"
"את לא חייבת לענות לי עכשיו." הוא קטע אותי בחיוך.
"תישני על זה, ותודיעי לי."
"אוקיי." חייכתי אליו "אני אחשוב על זה. מבטיחה."
~
"נו אז מה חדש?" הלכתי עם אנה במסדרון והיא שאלה.
"יש משהו.. אבל אני לא יודעת אם זה טוב או לא." השבתי לה.
"תספרי, ונחליט."
"אח שלך הזמין אותי למסיבת הסילבסטר השנתית." אמרתי במהירות.
"גם אני לא יודעת מה להגיד לך." היא אמרה במבט מבוהל.
"אוף נו… אני לא יודעת מה להגיד לו!" רקעתי ברגלי.
"היי.." אנה אמרה בקול רגוע. "אני אעזור לך." היא חייכה.
"תודה." חיבקתי אותה.
"בשביל זה יש חברות הכי טובות." היא צחקה.
~
"קודם כל," ישבנו בסלון שלי. "את בסדר עם אח שלי?" אנה שאלה.
"נראה לי שכן." השבתי לה.
"תחשבי אם את מסוגלת רגשית לעמוד בזה." היא נאנחה.
"עבר כמעט חודש." נאנחתי.
"אני צריכה לדעת להמשיך הלאה."
"ידעתי שתצליחי." אנה חייכה אליי.
"אז את הולכת איתו?"
"כן." חייכתי.
"אני אגיד לו מחר שאני אלך איתו." צחקתי.