הפחד להתאהב 2 – פרק 19 – ספגטי

-נקודת מבט אליס-
"מה עם זה?" לקחתי שמלה לבנה בלי כתפיות, והראתי אותה לאנה.
"לא.." היא נאנחה.
"מה הבעיה בשמלה הזאת?" נאנחתי.
"אני לא אוהבת שמלות. נקודה." היא שילבה את ידיה בכעס.
"רק הפעם. נו אנה! אל תזכירי לי את עצמי!" נזפתי בה.
"טוב נו.." היא אמרה וגלגלה את עיניה.
~
"אני יוצאת!" היא קראה לעברי.
היא יצאה, ונתתי לה ללבוש את החצאית הלבנה הפרחונית, והחולצה הלבנה שלבשתי למסיבה ההיא, ואיפרתי אותה קצת.
"איך אני?" היא הביטה בי בחיוך קטן.
"פשוט הורסת." חיבקתי אותה בחיוך גדול.
"בטוחה?" היא שאלה בקול מודאג וסידרה את החצאית בכל הזדמנות.
"כן, ודי לדאוג!" הרגעתי אותה.
~
-נקודת מבט אנה-
אני חייבת להגיד שאליס עשתה עבודה טובה הפעם. הכול היה פשוט מושלם.
'אני אאסוף אותך מהבניין של אליס. עוד כמה דקות תרדי למטה, אדם.' אדם שלח לי.
–פלאשבק–
"היי את?" מישהו קרא לי, הסתובבתי, וראיתי בחור, שנראה מוכר.
"היי." חייכתי "מי אתה?"
"אני נתקלתי בך לפני כמה ימים, ואני בכיתה שלך. אדם." הוא חייך.
"נעים להכיר, אדם. קוראים לי אנה." חייכתי אליו בחזרה.
"תגידי, בא לך לצאת איתי לאכול באיזושהי מסעדה? את מוצאת חן בעיניי." הוא חייך והסמקתי.
"בכיף." צחקקתי. "אז.. נדבר."
–סוף פלאשבק–
~
"היי." הוא התקרב אליי ונישק אותי בלחי כשהתיישבתי באוטו שלו.
"היי.." הסמקתי בחיוך.
"אז לאן נוסעים?" חייכתי.
"תכף תראי." הוא העיף מבט אליי, והמשיך לנהוג.
~
"היי!" צחקקתי "איך ידעת שזו המסעדה האהובה עליי?"
"קצת בירורים לא הזיקו בכלל." הוא צחק.
"אליס הא?" אמרתי במבט של 'עכשיו הכול ברור..'
"אליס." הוא חייך.
~
"אז מה את מזמינה?" אדם שאל.
"אמ… תן לי דקה או שתיים לחשוב על זה." קרצתי לו.
בוא נחשוב. צ'יפס שניצל וקטשופ? ילדותי.
גלידה? יכולה לנזול.
סלט? נתקע בשיניים.
אוף..
"חשבת?" הוא קטע את מחשבותיי.
"לא.." מילמלתי "לא יצא לי." צחקתי.
"רוצה שנזמין ספגטי לשנינו?" הוא חייך חיוך מאולץ.
"כן. רעיון טוב." חייכתי ונפתחו לי העיניים. לא חשבתי על ספגטי. הוא גאון! אוקיי, יצאתי סתומה.
~
"נראה טעים." חייכתי כשהמלצר הגיש את המנה על השולחן.
"לגמרי." אדם צחקק.
~
"אמאלה הספגטי הזה לא נגמר.." צחקקתי כשניסיתי להמשיך לבלוע את הספגטי הארוך הזה.
"גם לי לא!" הוא צחק גם.
~
לאט לאט התחלנו להתקרב עם הספגטי, והתקרבנו, ועוד קצת, ו.. הייתה נשיקה קטנה.
זה היה מושלם.. כמו בסרטים! הסתכלתי לו בעיניים והייתי מהופנטת מהצבע הכחול-אפור של העיניים שלו שפשוט שיגע והטריף לי את החושים.
~
"רוצה לטייל קצת?" אדם שאל כשיצאנו מהמסעדה.
"כן." משכתי בכתפיי בחיוך. "למה לא?"
~
"נהיה קר פתאום.." מלמלתי וחיבקתי את עצמי מהקור.
"בואי לפה." הוא קירב אותי אליו, והתחבקנו.
"הרבה יותר טוב." חייכתי אליו.
~
"אז נהנית?" הגענו לדלת של החדר שלי.
"כן. מאוד." חייכתי וחיבקתי אותו "תודה אדם."
"בכיף." הוא צחקק בלחש כי כבר היה מאוחר. "לילה טוב יפה." הוא נישק אותי בלחי והלך.
~
התקלחתי במהירות, התארגנתי לשינה, נשכבתי במיטה, ולחשתי בחיוך רחב "אני התאהבתי בו."