הפחד להתאהב – פרק 28 – בבית וכו' חלק א'

\"איך שאתה רוצה..\" מלמלתי ויישרתי את הישיבה שלי בכיסא.
~
\"נוסעים נכבדים, טיסה 648 ללואיסוויל (עיירה בארה\"ב -,-), תנחת בעוד כמספר דקות. תודה.\" שמעתי את הקברניט מודיע, פתחתי את העיניים מהשינה, והתמתחתי קצת.
\"סוף סוף הא?\" זאק לחש לי בחיוך כדי לא להעיר את סילבר שעוד ישן.
\"כן..\" חייכתי אליו בחזרה.
\"התגעגעת?\" הוא שאל.
\"מאוד.\" נאנחתי בחיוך. \"כלכך התגעגעתי למקום הזה. המקום שקוראים לו בית.\"
\"מבין אותך.\" הוא נאנח, והבעת פניו השתנתה.
\"אני בטוחה שתמצא דרך לשכנע את אמא שלך לחזור לפה..\" ליטפתי את כתפו בחיוך.
\"אני כבר לא יודע..\" הוא נאנח. \"אמא שלי כל כך מסונוורת מלונדון הזאת, \'אני יודעת הכול לבד.\'. זה מה שהיא תמיד אומרת.\"
כעבור כמה דקות, המטוס כבר נחת בשדה, והתחלתי להעיר את סילבר.
\"סילבר…\" ניערתי אותו בעדינות.
\"המ..?\" הוא מלמל כשעיניו עוד סגורות.
\"נחתנו.\" חייכתי \"תקום.\"
\"קמתי.\" הוא פתח את העיניים, וכולנו קמנו, ולקחנו את המזוודות.
~
\"כמה אנשים, אלוהים..\" התקדמתי בכבדות לעבר הספסל מחוץ לשדה התעופה.
\"כאילו שזה אף פעם לא ככה..\" זאק התקדם אליי בחיוך עם המזוודות.
\"איפה סילבר?\" הבחנתי שסילבר לא איתנו, וזאק שתק.
\"איפה סילבר?!\" התחלתי להכינס ללחץ.
\"תירגעי!\" זאק הרים טיפה את הקול שלו. \"נמצא אותו.\"
~
\"אתה יודע שחיפשנו אותך?!\" ראיתי את סילבר יוצא משירותי הגברים. (אני מוזרה אם רק אותי זה מצחיק לכתוב את זה. >_<)
\"הלכתי לשירותים.\" הוא ענה.
\"היית אומר!\" התחלתי להתנשף מהריצה שרצתי בכל שדה התעופה.
\"אני אגיד בפעם הבאה.\" הוא התחיל ללכת.
\"סילבר..\" רצתי אליו.
\"סילבר!\" נעמדתי מולו. \"אני מצטערת…\" חיבקתי אותו.
\"זה בסדר..\" הוא הצטרף לחיבוק. \"רק כי אני אוהב אותך.\"
\"בסדר בסדר.\" צחקקתי והוא הדביק לי נשיקה על השפתיים.
~
\"זה הבית.\" הצבעתי על הבית שלי מבעד לחלון המונית.
הוצאנו את המזוודות, שילמנו לנהג והתקדמנו לכיוון הדלת.
\"טוב, נראה לי שאני אלך לסטיבן.\" זאק אמר.
\"תגיד השתגעת?\" צחקתי. \"תישאר! ההורים שלי ישמחו לראות אותך!\"
\"באמת?\" הוא היה מופתע.
\"ברור.\" חייכתי.
\"שניכנס?\" סילבר קטע את השיחה שלנו בחיוך.
\"אני כבר מתרגש להכיר את ההורים שלך.\"
\"הם ממש יאהבו אותך,\" חייכתי אל סילבר. \"מבטיחה.\"
דפקתי על הדלת, וחיכינו כמה שניות.
\"מי שם?\" שמענו מעבר לדלת.
\"מתרימים.\" עניתי בקול מצחיק.
לפתע, הדלת נפתחה.
\"מי זה עכ..\" אמא פתחה את הדלת. \"אליס!\" היא צרחה בהתלהבות.
\"מה את עושה פה?!\" היא קפצה עליי בחיבוקים ונשיקות.
\"קפצתי לביקור קטן עם זאק, ו.. חבר שלי, סילבר.\" עניתי בחיוך גאה.
\"נעים להכיר.\" סילבר לחץ את ידה של אמא שלי.
\"היי זאק, מה נשמע?\" אמא שלי חיבקה זאת זאק, וראינו שהוא האדים טיפה, וצחקנו.
\"איפה אמילי?\" שאלתי.
\"למעלה.\" אמא חייכה. \"יש לכולנו משהו מאוד חשוב לספר לך.\"
\"ומתי תספרו לי?\" שאלתי בציפייה.
\"היום בארוחת הערב.\" אמא חייכה. \"עכשיו לכו תפרקו את המזוודות שלכם.\"
\"נראה לי שאני אלך..\" זאק אמר בחיוך קטן, \"אני אמור לישון אצל סטיבן.\"
\"אוי אל תדבר שטויות,\" אמא צחקה \"תישאר פה ללילה, או שניים..\" היא גלגלה עינים בחיוך.
זאק הסתכל עליי, והחזיר את המבט לאמא שלי, ושוב אליי, ושוב אל אמא שלי.
\"אני מניח שזה לא יהיה כל כך נורא, לילה אחד לא?\" הוא צחק.
\"זו התשובה שחיכיתי לה!\" אמא שלי התקדמה אל זאק, וחיבקה אותו שוב, עד שהאדים.
~
\"עברנו את השלב הכי קשה..\" התנשפתי כשאני וסילבר עברנו את המדרגות עם המזוודות.
\"נראה לי שזה היה הדבר הכי קשה שעשיתי אי פעם..\" הוא התנשף בחיוך לכיווני.
\"שנלך לחדר?\" הצעתי ונעמדתי.
\"קדימה, אחרייך.\" הוא חייך.
~
\"שונה בהרבה ממה שחשבתי.\" סילבר חייך והביט לעבר כל פינה בחדר.
\"מה חשבת שיהיה פה?\" צחקתי.
\"מלא מלא מלא פוסטרים של סוסים, וחולצות שונות לגמרי ממה את לובשת בניו יורק, ו.. את יודעת.\" הוא משך בכתפיו.
\"טוב, זה היה ככה פעם.\" חייכתי וקפצתי על המיטה.
\"אין כמו בבית.\" הרחתי את הריח המוכר של בישולי הבית, ונאנחתי בחיוך.
~
\"ריח של סוסים זה גם ריח של בית?\" אני וסילבר התקדמנו לכיוון האורווה.
\"פחות או יותר.\" חייכתי חיוך מאולץ.
\"בלונדי!\" רצתי אליו, וחיבקתי אותו.
\"זה בלונדי?\" סילבר התקדם אליי בחיוך.
\"הסוס והאגדה.\" אמרתי בציניות. \"רוצה סיבוב?\" הצעתי לסילבר.
\"בואי ננסה.\" הוא משך בכתפיו.
סילבר עלה בלונדי, ולפתע, בלונדי עלה על רגליו האחוריות, וסילבר נפל על הרצפה.
\"סילבר!\" התכופפתי אליו. \"אתה בסדר?!\"
\"לא נראה לי.\" הוא גירד את ראשו.
\"סוס רע בלונדי!\" צעקתי.
\"כנראה שהוא פשוט לא מוכן לקבל אנשים חדשים כל כך מהר..\" נאנחתי.
\"זה בסדר…\" הוא נאנח וקם באיטיות.
~
\"איך אתה מרגיש עכשיו?\" נכנסתי לחדר עם קרח במגבת, ונתתי לסילבר.
\"עדיין כואב, אבל קצת פחות.\" הוא נאנח.
\"יהיה בסדר.\" חייכתי ונישקתי אותו נשיקה קטנה.
\"אופס..\" שמעתי את אמילי והתנתקתי ממנו במהירות.
\"אני מפריעה?\" היא חייכה.
\"ברור שלא!\" רצתי אליה. \"איך התגעגעתי אלייך!\"
\"גם אני יפה שלי!\" היא חיבקה אותי.
\"מי זה? זאק? רגע..\" היא הסיטה את מבטה אל סילבר.
\"מי אתה?\" היא התקדמה אל סילבר.
\"סילבר.\" הוא חייך אליה, \"חבר של אליס.\"
\"נעים להכיר.\" היא חייכה אליו בחזרה. \"אמילי.\"
\"תגידי, אליס..\" אמילי הפניתה את מבטה אליי. \"אפשר לדבר איתך, בחדר שלי, לבד?\"