הפחד להתאהב – פרק 11 – בעיה רצינית

♥~תודה לכל קוראי וקוראות הסיפור~♥

"את בטוחה?" סנדי שאלה במבט מהסס.
"כן" חייכתי "ברור."

-נקודת מבט מלאני-
הילדה הזאת לא גמרה איתי, זאת אומרת רק התחילה… חשבתי כועסת. אני הולכת למצוא עליה משהו כל כך מלוכלך… היא לא תדע מאיפה זה בא לה…

-חזרה לאליס-
שמתי אוזניות שוב, ושמעתי מוסיקה. מבעד למוסיקה, שמעתי עוד קול קורא לי. "משהו יפה את שומעת?" הרמתי את ראשי וזה היה זאק. "מאוד יפה.." אמרתי בגמגום. "יופי… כן…" הוא אמר והשפיל מבט.

-נקודת מבט זאק-
אני מנסה להיות ידיד שלה, למרות ש… אני פשוט רוצה לצאת מהכיתה, להעיף לסטיבן הזה אגרוף לעין ולזרוק אותו לפח הזבל שמאחורי הקפיטריה. טוב.. אם היא חברה שלו, אז.. לפחות ננסה להיות עם מישהי שאתה כן איתה. חשבתי לעצמי, והלכתי להזמין את ג'ולי לארוחת ערב.

-נקודת מבט ג'ולי-
"אתה רציני?" שאלתי בהתלהבות.
"כן.. לגמרי" הוא בחיוך קטן.
"טוב אז… נתראה בערב?" שאלתי בחיוך גדול.
"ברור" הוא אמר והלך.

-חזרה לאליס-
אוף! למה אני הסתבכתי ככה?! יכולתי בכלל להסתכל מההתחלה לאן אני הולכת, ולא ליצור איתו קשר בכלל. הוא נחמד אליי, ואני סתם אהרוס בינינו את כל הידידות אם אני אתעלם ממנו, או שאתנהג אליו מגעיל. אני נקלעתי לבעיה רצינית…
בערב ראיתי את זאק הולך לכיוון האורווה. והלכתי בדכדוך לחלק לו הוראות.
"היי.." הוא אמר בקול מבואס.
"קרה משהו?" שאלתי.
"סתם.. נפרדתי עכשיו מחברה שלך.." הוא אמר ונאנח.
"טוב… שניכנס לאורווה?" העברתי נושא.
"כן.." הוא אמר באנחה.
נכנסנו לאורווה ועזרתי לו לנקות את הסוסים. הוא היה ממש מדוכדך, בדיוק כמוני. רציתי נורא להישאר ידידה שלו אם לא חברה טובה, אבל.. אני מפחדת על עצמי… אני פשוט פוחדת.
"אפשר…. אמ… אפשר לשאול למה נפרדתם?" שאלתי במלמול .
"כן.. היא פשוט.. כל הזמן דיברה על…." הוא נאנח " עליך.."
"עליי?" הופתעתי "מה היא רצתה ממני?"
"היא סיפרה לי שכל הזמן כל בחור או ילד שהיא התאהבה בו, רצה אותך, ואת תמיד דחית את כולם והם נשארו מדוכדכים, ולא רצו אף אחת בכלל, וזה… מה שהיא דיברה עליו בערך בכל התקופה האחרונה מאז ש…" וקטעתי אותו ב….. נשיקה?