הפגישה אחת_פרק 1
הינה אני בתחנה מרכזית תל-אביב מחכה
לאוטובוס.
הינה זה באה אין חראטות ,לא פחד פשוט עולה אומרת ביי לכולם מחבקת את אמא קצת דמעות אמא אומררת "זה רק שבועיים את צהיה בסדר ותשתדלי להיות נחמדה וחברותית" אני מחייכת אליה
ועולה לאוטובוס.
(שחכתי להציג את עצמי קוראים לי מישל אני בת 16 עולה לי' פעם ראשונה בפנמייה אין לי מושג איך זה להיות בפנמייה היו לי בעיות חברתיות בעבר אני מאוד סכורה לא ניפתחת לאנשים בקלות)
זהו זה הגעתי אני ניכנסת לפנמייה ורואה מלא ילדים
אני מחפשת את בנניין המגורים לכיתות י' ואני רואה שלט ענק שכתוב בו "ברוכים הבאים ילדי כיתות י'"
אני מנסה לעלות יחד עם המזוודה במדרגות ותוך כדי שאני מתעסקת עם המזוודה אני כף יד מוגשת ושואלת את שמי אני הייתי עסוקה עם המזוודה שלא הרמתי את הראש ופשוט אמרתי מישל ולאחר מספר שניות אני מקבלת עזרא ואז כשאני מרימה את הראש
העניים שלי נפתחות החיוך שלי גדל מרגע לרגע ואז
אני שומעת "היי אני המדריך שלך קוראים לי יותם ולך?"
תגובות (0)