הע(י)קר בחיים.
1990 : לירז בת 4
"ואז הם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה עם 4 ילדיהם המאושרים"
"אמא, את יכולה לספר לי את זה שוב??"
"שום בעיה נסיכה…"
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
1995: לירז בת 9
שני:"כשאני אהיה גדולה יהיו לי 2 ילדים! אחד בן והשנייה בת! אחד בלונדיני והשנייה ג'ינג'ית"
"וכשאני אהיה גדולה יהיו לי 4 ילדים! כמו בסיפור שסיפרו לי! ואני אחיה באושר ועושר"
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
2000: לירז בת 14
שני:"אני ממש בלחץ לגבי העתיד… עוד שנים בודדות ואנחנו נהיה מבוגרות כבר! עם משפחות והכל! אני ממש מחכה לרגע שבו יהיו לי ילדים"
".. אני לא אוהבת ילדים כל כך.."
"מה?! איך אפשר שלא לאהוב אותם!? הם כאלה מתוקים! מלאכים! חוץ מזה כל אישה היא נולדה להיות אמא, ואמא לא יכולה לשנוא את ילדיה!"
"..אז מה בעצם את אומרת על נשים שלא יולידו ילדים בעתיד?"
"שהן ממש מסכנות… אני מרחמת עליהם! הם בטח יהיו עם עתיד קשה , הן יחיו בדיכאון רוב הזמן. ילדים זה שמחה ! דבר בדוק!"
"ומה נגיד.. עם בנות עקרות? הן יכולות לאמץ לא?"
"ברור.. אבל זה לא יהיה אותו דבר ואת יודעת את זה לירז.."
"את יודעת מה שני?"
"כן?"
"אני עקרה."
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
2005: לירז בת 19
עידן: "התינשאי לי?"
"וואי! עידן.. אתה יודע שאני אוהבת אותך והכל אבל…"
"אבל מה?"
"אנחנו ממש צעירים!"
"לירז, אנחנו מכירים אחד את השנייה 5 שנים.. אנחנו כבר זקנים באהבה שלנו."
"אני פשוט לא יכולה עידן."
"אז מה..? נפרק הכל ?"
"אני מצטערת.. אני לא יכולה לתאר לך כמה אני מצטערת.."
"אבל אני לא מבין למה"
"אני לא יכולה לספר לך. אם נתחתן רק אתה תיפגע"
"אז אם ככה..להתראות.."
"להתראות.."
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
2010: לירז בת 24
עידן:"אני לא יכול יותר! 5 שנים התרחקנו! תוכלי להסביר לי למה?!"
"אני אסביר לך… רק אם אתה מבטיח להתרחק ממני אחר כך."
"למה סירבת להצעת נישואין שלי!?"
"אני מסרבת לכל הצעת נישואין.."
"למה?!"
"עידן, אני עקרה. אני לא יכולה לספק לך את החיים של אושר ועושר עד עצם היום הזה. אני לא יכולה לתת לך 4 ילדים מאושרים. אפילו 2 ילדים בלונדיניים וג'ינג'יים אין ביכולתי לשאת. נגזר עליי דין שמיים של דיכאון בהמשך החיים. אני לא יכולה לגזור את אותו דין גם עלייך."
"לירז, זה לא משנה. אף אחד אחר חוץ ממך אינו יכול לספק לי את החיים של אושר ועושר. אולי את לא יכולה לתת לי ילדים, אבל זה לא אומר שנגזר עלייך דין שמיים של דיכאון. חוץ מזה, לחיות בלעדייך זה גזרה משמיים של דיכאון " ♥♥♥♥♥♥♥
תגובות (23)
ואו , מהממם !!!
מרגש ומקסים בטרוף !!!
נורא אהבתי את הרעיון של לראות את ההתקדמות שלה כל כמה שנים,וכמובן את הסוף (:
סיפור ממש ממש יפה !
אומייגאד מהממם ברמות *~*
ריגשת אותי !!
הסיפור הכי חמוד מרגש ומדהים בעולם D:
וואי תודה לכןן אני מסמיקה כאןן *~*
יאוו כולם באתר הזה כל כךך נחמדים אליי חח
חמוד ומרגש,באמת ממש יפה.
הסיפור מזכיר לי סיפורי אגדה שהייתי קוראת
בילדותי,והזיכרונות באמת נעימים.
מור
וואו.. זה מרגש ועצוב ♥♥♥
מילה שעברה בי צמרמורת D':
תודה מור (: אני חושבת שבעצם כולנו יכולים להתקשר לסיפור כזה, כי לכל בן אדם יש חיסרון ואנשים חושבים שהדברים שאין להם זה הכי חשוב בעולם.. אז לילדה אחת זה עקרות, אבל לילדה שנייה זה משקל יתר, לילד אחר זה גמגום.. זה מזכיר גם שלכל אחד יש פאק.. חשוב לקבל גם את השרוטים בחיינו (;
על הסיפור המדהים הזה שאהבתי כל כך הייתי מכנה אותו "שנה שנתיים עוברות אחת ושתיים" הזמן פשוט טס ואת הצלחת להביא לנו בחוש המדהים שלך בכתיבה את הזמן שבורח ואין ש.ח. מה שעובר לעולם לא חוזר – אהבתי מאד מאד ♥♥♥♥
אחותי זה ממש ריגש אותי(ואני בן!!!XD)
דרך צלחה!
ואו, סיפור מדהים.
ממש עצוב, אבל סלה ווי.
תודה לך קורן (: זה מה שניסיתי להעביר
ובקי , תודה באמת שזה חשוב לי הביקורות שלכם כדי להתקדם הלאה(: ולגבי הכתיבה בקפיצות של שנים פחדתי שזה יהיה מסורבל, אבל אני שמחה לראות שהרבה אנשים הבינו את הקונספט [:
חחחחחח לסופר, בטח שזה מרגש כי בעצם כולנו "עקרים" במשהו מסויים בחיים..
וזואי אני מסכימה איתך לגמרי, אלו החיים וצריך לקבל אותם ולא לשקוע בדיכאון או לקבל על עצמך גזר דין מוות (:
:)
איזה מקסים זה!
קטע מרגש ויפה כל כך…
ברוכה הבאה:)
היי עכשייו תורי לכתוב לך שזה יפה..הרי אני כתבתי לך את ה-66 תגובות הראשונות..
חיחיחיחי..ד"א..מצטערת על זה..
אם אודליה כתבה 66 תגובות אז גם אני ארשה לעצמי לכתוב עוד תגובה אחת – לא להיבהל – מקסים ונפלא תמשיכי פליזזזזזזזזזזזז
חח..בקי זה היה בטעות!!! מה אני יעשה..המחשב שלי נתקע והייתי נחושה בדעתי לעלות את התגובה..(-;
הסיפור ממש מרגש ויפה. הוא גרם לי צמרמורת ^_^
את תעשי עוד סיפורים כאלה ^__^ ?
להמשיך ? זהו.. שחשבתי ככה לסגור את זה :X אם אני אמשיך זה לא יהרוס?..
ובטח שאני אעשה עוד סיפורים כאלה! (: אני חושבת שעכשיו אני מתמידה רק עם שלושה סיפורים בהמשכים ואני אעשה גם כל שבוע לפחות סיפור מהצד (: חחחח ואודליה זה בסדר פשוט הייתי בהלם בהתחלה איך הסיפור תפס תאוצה שישלו כל כך הרבה תגובות O_O
לאלאלא אל תמשיכי הוא מושלם ככה זה באמת יהרוס.
אבל תעשי עוד סיפורים כאלה
חחחח..לא נורא. אני רואה שאחרי ששלחתי 66 תגובות. בנות נכנסו לסיפור והגיבו..(-:
רציתי רק להגיב כי הסיפור מהממם זה הכל ♥
ואוו, עצוב, והרבה. הרבה רגש. אפילו אני לא יכולה לשמור עם ארשת פנים רצינית. אני מרגישה את הדמעות זולגות שעייני. אני כל כך מקווה שזה יקרה, ח=לכל אחת שיהיה לה את האחד שאוהב אותה לא משנה מה מצבה הבריאותי כלכלי וכדומה!
תודה אלין , ולכל אחת יש כזה פשוט צריך לדעת איפה לחפש (;