הערפד שלי – פרק שלישי

נקודת המבט של מארק (יום לפני) :

הסתובבתי במסדרונות בית הספר שאני הולך להיות בו . אמא שלי מכריחה אותי ללכת לבית הספר הזה כדי שאני אלמד מיומנויות של בני אנוש והיא גם רוצה לשדך אותי לאיזה ערפדית אחת בבית הספר הזה שקוראים לה קלייר . קלייר באה ממעמד גבוה כמו שלי (קצת פחות אבל עדיין) וההורים שלה שולטים על תעשיית הדם של עולם הערפדים . אבל ההורים שלי שולטים על כל עולם הערפדים . אולי אני הולך להיות בבית הספר הזה , אבל אני ממש לא הולך להתחתן עם מישהי שאני לא רוצה להיות איתה!! אז אני ממשיך להסתובב במסדרונות בית הספר , עד שאני רואה מישהו בריון מרביץ לאיזה ילדה . אז את זה אמא שלי רוצה שאני אלמד ?! הגעתי לשם , וראיתי אותה מגנה על גופה עם התיק שלה . אז כדי לעצור את הזוועה הזאת , אמרתי לאותו בחור : "תעזוב אותה!" בצורה הכי מאיימת שיכולה להיות . פתאום כולם ברחו כאילו אני הולך להרוג אותם או משהו כזה , למרות שאם הם היו נשארים במקום באמת הייתי הורג אחד מהם . למרות שאני דון ז'ואן שאוהב בחורות , הייתי חייב לברוח כיוון שסיימתי לראות את בית הספר . ראיתי שהיא רצה אחריי כי היא בטח רצתה להודות לי , אבל הייתי חייב לברוח כי אני בסך הכל רוצה להכיר את בית הספר , לא להיות עם בנות בכיתה ט' . אולי פה אני בכיתה ט' , אבל את האמת אני בן 19 שעוד כמה חודשים ישלוט על כל עולם הערפדים . אולי היא רצה מהר , אבל אני רצתי מהר יותר ממנה . הצלחתי לברוח . עכשיו אני רק צריך לחזור לביתי ולהתארגן למחר .

יום למחרת (עדיין נקודת המבט של מארק) :

הגעתי לבית הספר . אמרו לי שאני אהיה כיתה ט'3. אז הגעתי לכיתה ושמעתי צעקות מהתלמידים ומהמורה עד שהיא אמרה לי : "מארק , תיכנס בבקשה." נכנסתי וראיתי את הילדה שהצלתי . כל הבנים הסתכלו עליי בפחד וכל הבנות הסתכלו עליי בהתלהבות . אני כבר רגיל לזה מגיל קטן , ככה שזה לא ממש משנה לי משהו . אבל זה הרגיש כאילו רק אני והיא נמצאים בכיתה . ראיתי אותה בצורת אור יותר מובהקת : שיער שחור גלי , עיניים כחולות אפורות , עור בהיר ושפתיים עבות . ממנה אני חייב טובה . הרי אני לא רוצה להתחתן עם קלייר , ואם אמא שלי תדע שיש לי חברה , אז היא תעזוב אותי בשקט . אני חייב שהיא תסכים . אם אני רוצה להמשיך לבלות עם בחורות ואלכוהול , אני חייב אותה בשביל זה . אני בטוח שלא תהיה לה בעיה ….. או שכן??