הערפד פרק 2

פרק 2
היה צילצול הביתה.
תודה לאל.
הלכתי במהירות הביתה.
עליתי לחדר, ונשכבתי במיטה.
חשבתי על הבחור הזה.
אחרי כול המחשבות האלו, נרדמתי.
אחרי כמה שעות, התעוררתי.
הסתכלתי על השעון.
19:48.
אין לי מה לעשות, אז אני הולכת לטיול קצר, ואז חוזרת.
לבשתי נעליים, והלכתי לפארק.
ישבתי על הספסל, וחשבתי.
אחרי כמה דקות, שמעתי רעש של שיחים.
ואז יצא משם אותו הבחור, ששמעתי אותו שר.
הוא הסתכל עלי, והתיישב לידי.
"היי"אמר.
"היי"אמרתי.
"השם שלי הוא דמיאן, ושלך?"שאל אותי.
"שמי אנה"אמרתי.
"נעים להכיר"אמר.
אחרי שעתיים שדיברנו, הייתי צריכה ללכת.
"אני צריכה ללכת, מצטערת, ביי" אמרתי, וקמתי.
"ביי" אמר, ואני הלכתי לבית.
נכנסתי הביתה,שמתי פיגמה,והלכתי לישון.
~~~~בוקר~~~~
קמתי בשעה 10.
היום יום, שבת.
יופי לי.
קמתיף לבשתי מה שלבשתי אתמול, נעליים, ותיק.
יצאתי החוצה לפארק.
הפארק היה מלא.
כשהגעתי, כולם הסתכלו עלי, וניסו שלא לפרוץ בצחוק.
"חחחחחחחחחח, תראו תראו, הגותית הסתומה החליטה לצאת, חחח" אמרה ילדה אחת וכולם צחקו.
"חחח מה קרה גותית?חשבת להשיג לך חברים?קודם אולי תראי נורמאלי יותר, חח" אמרה עוד ילדה, וצחקה.
"אני מעדיפה להשאר כמו שאני, ולא להפוך לז*** כמוך!"אמרתי לה, וכולם הפסיקו לצחוק.
"מה אמרת לי?"שאלה.
"מה ששמעת"אמרתי.
"את לא יודעת אם מי את מתעסקת, אז כדי לך לעוף מפה"אמרה, ודחפה אותי, ונפלתי.
כולם צחקו שוב.
רק קמתי, והלכתי חזרה הביתה.
הלכתי לחדר, ונעלתי אחרי את דלת חדרי.
ישבתי במיטה, והסתכלתי על עצמי, במראה הקטנה.
רק הסתכלתי עליו.
"מה שונה בי?מה כולם שונאים בי?אני רק בן אדם"אמרתי, והדמעות התחילו לרדת.
"די!"צעקתי, וזרקתי את המראה הקטנה על המראה הגדולה, וזה שבר את המראה הגדולה.
ופשוט התחלתי לשיר, את השיר שלי SO ALONE.
השיר:
my face against the
window pane a tear
for every drop of rain

i am so lonely and so sad
you're the reason that i'm
feeling bad

i am so lonely and so sad
living in a drem i've never
had
השיר המלא:

הפסקתי לשיר, ופשוט ביכיתי, ואז נירדמתי.