״עוד לילה במיטה קרה רועדת, לילה שהזמן עוצר מלכת..״ פרק 1 ❤

האייפון צלצל ליד האוזן שלי והציק לי.. עניתי בקול ישנוני בלי לראות מי זה ״הלו?..״
״קומיייייייייייי״
״שיר? מה את צועקת יסתומה.. מה השעה בכלל?״
״כבר 7:20 היית צריכה לקום לפני 20 דקות יש לך 40 דקות להתארגן יאללה תיק תק!!!״
״מההה???? שיט אינלי כוח לאחר..
טוב אני מתארגנת וניפגש בתחנה של ההסעה״
(למי שלא יודעת הסעה של בצפר)
״טוב יאללה זריז ביי״
וניתקנו את השיחה.. ככה כל בוקר שיר מעירה אותי לפעמים בזמן לפעמים באיחור וככה מתחיל היום שלי..
נכנסתי למקלחת מהירה, סידרתי את השיער, התלבשתי, התאפרתי בקטנה מסקרה וקצת אודם.. הכנתי לי תה, עשיתי מערכת לקחתי את התיק אייפון מפתחות ויצאתי לתחנה.
״הילוששש״ צעקה שיר חח שרוטה הילדה..
״שירוששש״ החזרתי לה באותה צעקה
דיברנו קצת עברו 3 דקות וההסעה הגיעה, הגענו לבצפר
וראינו בחצר בספסל הקבוע שלנו את דניאל ועוד כמה חברות שלנו באנו אליהן חיבקתי כל אחת והעברנו את הזמן עד הצלצול.. לפני שנכנסנו לכיתה כמובן ששיר הייתה חייבת את הפוצי מוצי שלה על הבוקר עם אדיר.. טוב מי אני שתשפוט אותם חחח בקיצור השעתיים הראשונות עברו בשעמום ובהפסקה התחלתי להתבכיין לשיר..
״אוף שירוששש למה הוא חייב להיות כזה מושלם?? ״ דיברתי על סהר שישב עם החבורה שלנו בספסל לא רחוק מהספסל הקבוע שלנו..
״די הילה אל תדאגי אני בטוחה שכשיגיע הזמן הוא יכיר אותך ועוד תהיו ביחד תזכרי מה שאני אומרת לך!״
״כן בטח כי סהר גם ישים עליי אי פעם..״ אמרתי בבוז..
שיר נאנחה תפסה בידי והחלה למשוך אותי
״מה את משוגעת מה את עושה??״ צעקתי לעברה כשהבנתי שהיא מושכת אותי לספסל של סהר :0
שיחררתי את ידי ממנה והתחלתי לברוח היא רצה אחרי בכל בצפר ולא הפסקנו לצחוק שמתי לב לכמה ילדים שמפליחים חיוך או גיחוך ואפילו כמה שצחקו למראה שתי בנות סתומות שרצות כמו ילדות קטנות.. חחחח מה לעשות כבר אמרתי שאנחנו משוגעות?
באיזשהו שלב אדיר עצר אותנו ונרגענו ישבנו איתו קצת וגם דניאל הצטרפה אלינו.. שאר היום עבר משעמם וכשסיימנו בצפר יצאנו מהשער לקראת ההסעה חיכיתי בתור להסעה ועד שסופסוף הצלחתי לעלות קלטתי שבקושי יש מקום.. התחלתי להתקדם באוטובוס וקלטתי שיש מקום ליד סהר רציתי לשבת לידו אבל משהו עצר אותי לא יודעת מה.. לבסוף אזרתי אומץ ובדיוק כשהתחלתי להתקדם לכיוון המושב הפנוי ליד סהר נויה הזונה דחפה אותי בקטנה וישבה לידו.. כל כך התעצבנתיי מי היא בכלל שתדחוף אותי??!
ישבתי מאחורי סהר ונויה ליד איזה ילדה שאני לא מכירה ושמעתי את נויה צוחקת כמו סתומה מכל מילה שלו.. זונה כבר אמרתי?
החלטתי לא להתייחס שמתי אוזניות ושמעתי מוזיקה עד שהייתי צריכה לרדת.. פתאום קלטתי שגם נויה צריכה לרדת והיא בדיוק עברה את המושב שלי אז שמתי לה רגל.. חחחחחח היא נפלה וכל האוטובוס צחק עליה הרגשתי רע עם עצמי קצת אבל למי אכפת שתדע פעם הבאה לא לדחוף אותי..
״מפגרת תזהרי ממני״ סיננה נויה לכיווני
״מה אני אשמה שיש לך רגליים עקומות? תלמדי ללכת סתומה.. ״ החזרתי לה דחפתי אותה בקטנה וירדתי מהאוטובוס..
ראיתי אותה תוקעת בי מבט עצבני וממשיכה ללכת לכיוון ביתה..
המשכתי לשמוע שירים והגעתי הביתה.
אכלתי קצת ממה שהיה במקרר דיברתי עם שיר בוואצפ והלכתי לישון לאיזה שעה שעתיים..
בשעה 6 שיר התקשרה והתחילה לצרוח מהתלהבות בטלפון
״איאעאעאעאעאעא נחשי לאן אחנו הולכות מחר בערב???״ (מחר יום שישי)
״מה לאן?״ שאלתי.. ולא הייתי בטוחה שאני רוצה לשמוע את התשובה
״אריאל יפרח עושה מסיבה בבית שלו וכל שכבות יא-יב׳ מוזמנות ונחשי מי יהיה שם?? ״
״איטעאעאעא סהר אהובייי״
״כןןןן״
״שיט אין לי מה ללבוששש״
״חחח אל תדאגי חשבתי כבר על הכל עוד שעה תיהי מוכנה הולכים לקניון!״
״יששש״ צרחתי לה באוזן D:
התארגנתי התלבשתי ובדיוק כשהייתי מוכנה שיר התקשרה ואמרה שהיא למטה, ירדתי והלכנו לקניון.
קנינו מלא בגדים נעליים חצאיות איפור קרמים בקיצור מיליון שקיות הייתי מאושרת.. לקראת הסוף התעייפנו והלכנו לשבת בארומה.. אכלנו סלט ואייס קפה וכשסיימנו הלכנו כל אחת מותשת מהשניה הביתה.
כשהגעתי הבייתה החלטתי להיות קצת במחשב ונכנסתי לפייסבוק
פתאום ראיתי….