העניים הכחולות פרק 7

היא עמדה שם לא יודעת מה לומר " תתאפסי על עצמך " חשבה לעצמה , " למה ציפית יצאנו בסך הכל לארוחה מההתחלה זה לא שהיה משהוא רציני בינינו , וגם עם כן זה לא שיכול לצאת מזה משהוא .
היא נכנסה ללובי וכשעברה לידיהם וניסתה להוציא את הקול הכי רגיל שלה " בוקר טוב , עומר כשתתפנה אני ישמח שתבוא למשרד ".
עומר שמע אותה וישר שחרר את הנשיקה , הוא הסתובב לעברה ושם את היד על הראש לא היה לו מה לומר " בוקר טוב דניאל חשבתי שכבר לא תבואי היום ".
דניאל ניסתה להוציא את החיוך הכי יפה שלה " היה לי איחור קטן מצטערת ".
כשקלטה שעומר בא לכיוונה מהר נכנסה למעלית ולחצה על הכפתור לפני שעומר יספיק להיכנס למעלית.
היא עמדה במעלית מבולבלת , הכל היה סתם הוא בסך הכל היה חברי איתה , מה? למה ניראה לך שהוא ירצה אותך? אך נתת לעצמך שיקרה לך הדבר שהכי נמנעת ממנו , אך בגלל פגישה אחת יש לך רגשות , ממש לא את סתם מבולבלת זה המחזור והכול , תירגעי הכל בסדר עוד שבועיים והכול נגמר .
המעלית נפתחה ודניאל יצאה ממנה לכיוון החדר , היא אמרה שלום לדני האחראי של הדואר ונכנסה לחדר .
כשנכנסה הניחה את התיק בכניסה וניגשה אל השולחן שם היה הזר פרחים של דן .
היא פתחה את הפתק וחייכה , אני צריכה לזכור להתקשר אליו חשבה , רק לא עכשיו .
עומר נכנס לחדר בשקט " הי " הוא היה נבוך הוא כל כך חיכה לראות אותה ולא תיאר לעצמו שככה זה היה .
דניאל נשמה אוויר , תזכרי יחס מקצועי הוא לא אשם שהוא לא בקטע שלך , היא הסתובבה לכיוונו והוציאה את החיוך הכי טבעי שלה " בוקר טוב ".
עומר הכניס את הידיים לכיסים של המכנס " אז.. אך הייתה שבת ? " הוא שאל
דניאל לא ידעה מה לומר , בראש שלה זה היה , היי היה ממש מושלם כל השבת חשבתי אלייך ועל זה שאני מתחילה בפעם הראשונה לפתח רגשות לבן אדם שאני אפילו לא יכולה להיות איתו , וכלכך ציפיתי לראות אותך אבל בסוף באתי לכאן ומצאתי אותך מתנשק עם בחורה אחרת חוץ מזה היה מושלם , אבל לבסוף אמרה " וואלה היה נחמד קצת מנוחה מהכל ".
עומר חייך " אני שמח " הוא הביט בה לא יודע מה לומר , " אז .. פרחים וזה אה ?".
דניאל החזיקה אותם בידה " כן , אני ישים אותם באגרטל או משהוא ".
היא אמרה ויצאה מהחדר עם הפרחים ביד .
עומר התיישב על השולחן בעצבים , מה אתה מצפה , בכל זאת זה הם היו מאורסים ברור שהיא תרצה אותו .

יום הצילומים עבר לאט ובמבוכה דניאל ניסתה לצאת מהחדר כל פעם שעומר החליף בגדים או נכנס לחדר בכללי .
דניאל דאגה שכל הדברים ליום למחרת מסודרים לקחה את התיק ובאה לצאת מהחדר , עומר נכנס לחדר והוריד את הז'קט " הכיס כאן קרועה צריך לסדר אותו ". הוא הביא לדניאל את הסוודר .
דניאל הניחה אותו בצד " אני יביא אותה מחר למאיה ". היא באה לצאת מהחדר .
ואז עומר אמר " תגידי אני לא יודע למה , אבל מרגיש שלי כאילו קראה לך משהוא היום לא יודע היית מרוחקת כזאת ”.
הוא ידע שאין לו סיכוי איתה אבל הרגיש שהוא חייב להיות בקירבתה אפילו כחברים .
דניאל שיחקה את עצמה מופתעת ” אין לי מושג על מה אתה מדבר אני פשוט ממש עייפה ”.
עומר חייך הוא הרגיש הקלה “ אוקי אני שמח ”.
היא חייכה חיוך מזוייף בפעם ה24880 באותו היום ויצאה מהחדר ” להתראות ”.
עומר נופף בידו והתיישב על הכיסא , הוא לא רצה שתלך הוא הרגיש טוב לידה , כאילו בן אדם שונה , הרגשה מוזרה שלא יצא לו מהראש.
דניאל נכנסה למעלית ושיר נשמע מהתיק שלה , היא פתחה את התיק וענתה לפלאפון , זאת הייתה אמה “ דניאל איפה את אני מנסה להשיג אותך מאתמול נסעת במוצ"ש מבלי לומר שלום כלום פשוט נעלמת ”
דניאל הניחה את הפלאפון על הכתף והשעינה את ראשה כדי לתפוס אותו ” כן היה לי טרמפ הבית ואת לא היית ואז נסעתי , אמרתי לאבא לומר לך שלום ”.
האם לא הייתה מרוצה ” טוב אני מבינה רק יצא שבת כבר ברחת , זה בסדר ”.
דניאל התעצבנה מה היא מנסה לעשות לה רגשות אשם עכשיו גם ככה יש לה כלכך הרבה דברים על הראש כרגע ” מה הקשר אמא מה ?? היה לי טרמפ שיצא ישר אחרי כניסת השבת למה שאני לא ינצל אותו , אך את תמיד מסובבת את הכל על עצמך ”.

לאחר כמה דקות עומר יצא מהחדר וסגר את הדלת , המעלית הגיע והוא נכנס אליה , הלובי היה ריק כולם כבר הלכו אבל רק דמות אחת נראתה מחוץ ללובי , הוא ניגש אליה ונעמד מאחוריה ” צריכה טרמפ ”.
דניאל שהייתה עדין בשיחה עם אמה שהפכה אותה למאוד עצבנית וגם ככה לא רצתה להיות בחברתו בחוסר סבלנות היא ניתקה את הפלפאון בעצבים ” אכפת לך ?“
עומר לא הבין מאפיו באה התוקפנות הרים את הידיים לאחור ואמר “ האמת שכבר לא ”.
הוא הסתובב והלך , הוא בסך בה לעזור לה והיא תקפה אותו ככה ?? אני לא מבין מה יש לבחורה הזאת מתהפכת מכאן לכאן והאמת שזה כבר עלה לי על העצבים .
דניאל נכנסה למונית שהגיעה וטרקה את הדלת בעצבים .

יום שני בבוקר השעה 6 45 עומר נכנס למשרד חצי ישן ודניאל שישבה בעצבים קמה מין הכיסא " איפה הייתה אתה מאחר ב45 דקות ".
עומר פיהק " הייתי במיטה לא שאני חייב לך הסברים ".
דניאל הסתובבה בחדר בעצבים " אתה יותר מחייב לי הסברים ולא רק לי אתה חייב גם למפיק שמחפש אותך כבר רבע שעה , אבל עומר לא עונה נכון ."
עומר הוריד את הסוודר ואמר באדישות " תני לי לסדר את העניינים בנינו ".
דניאל נהפכה אדומה " הבגדים שלך בפינה ."היא הצביע אליהם בעצבים .
עומר חייך " קודם כל קפה ".
דניאל נשפה אוויר היא לא יכלה יותר " בטח ממי כמה סוכר ?" היא אמרה בציניות שנראת לעין.
עומר נשען אחורנית " אחד סוכר אחד קפה ושלא היה חם בבקשה ".
זהוא זה היא לא יכלה יותר היא לקחה את הבגדים וזרקה לעומר על הפרצוף " אתה יודע מה תתלבש אל תתלבש לא מעניין אותי ". היא יצאה מהחדר בעצבים.
עומר קם מהכיסא עכשיו החיוך שלו ירד מהפנים והעצבים שלו עלו , מי היא חושבת שהיא לעזאזל .