העניים הכחולות פרק 11

עומר הביט בדניאל במבט שואל ודי עצבני , דניאל הלכה לכיוון הדלת בזמן שהיא מסדרת את עצמה כדי לפתוח אותה ואמרה בלחש " אני יסביר לך אחר כך ".
היא פתחה את הדלת בחיוך "דן מה קורה ?".
דן נכנס לחדר עם פרח ביד והושיט אותו לעבר דניאל " בשבילך" הוא הבחין בעומר ואמר " הי אחי מה קורה ?".
עומר חייך אליו חיוך ציני " הכל בסדר ".
דניאל חייכה ולקחה את הפרח " תודה רבה הוא מהמם" היא הריחה אותו" והריח שלו כלכך טוב ".
עומר היה עצבני והייתה לו סיבה מוצדקת , הבת זוג שלו כביכול הולכת לארוחה עם הארוס שלה לשעבר והוא צריך פשוט לעמוד שם ולהביט בה מתארגנת , שלא נדבר על כך שדניאל לא זרקה לו מילה על כך ,הוא הרגיש כלכך לא קשור הוא לא מכיר שום דבר מהעולם שלה , ועצבנה אותו העובדה שדן מכיר את העולם הזה ויודע הכל הוא ממש חלק מהעולם שלה , דניאל מעולם לא סיפרה לו למה האירוסים התבטלו .
הוא לקח את התיק שלו ולבש את הז'קט ויצא מהחדר עצבני , דניאל הבחינה בכך ואמרה לדן" שנייה אני חוזרת "..
היא יצאה אחרי עומר ובשנייה האחרונה הספיקה להידחף למעלית אליה הוא נכנס " הי תירגע ותן לי להסביר לך שנייה ".
עומר הביט בה עצבני " מה יש להסביר אנחנו אפילו לא יום ביחד ואת יוצאת עם האקס שלך למסעדה , מבלי לומר מילה ".
דניאל שמה את היד שלה על פניו " זה לא מה שאתה חושב ,אני בסך הכל יוצאת לאכול איתו לא יותר מכך , אחרי שנפרדנו הוא ביקש את זה ממני וזה המעט שיכולתי לעשות למענו ".
המעלית נפתחה ועומר יצא ממנה עדיין עצבני " אולי בשבילך זה רק ארוחה בשבילו זה דרך להחזיר אותך אליו" הוא אמר והסתובב עצבני לכיוון הדלת.
דניאל נשארה בתוך המעלית ולחצה על הכפתור לקומה שלה , היא כעסה על עצמה שלא הסבירה לו לפני ושחכה מהעניין , היא הבניה למה הוא כועס גם היא הייתה כועסת עם דבר כזה היה קורה.

יום חמישי בבוקר עומר חיכה במשרד בשעה 6 , דניאל עלתה במעלית וחשבה על אך תפייס אותו ,היא לא רצתה לריב איתו ביום האחרון שלהם לעבודה .
היא נכנסה לחדר וראתה את עומר יושב עם הגב על הדלת שותה קפה .
לאחר מכאן סגרה את הדלת וניגשה אליו , היא חיבקה אותו מאחור והגניבה לו נשיקה ללחי " עדיין כועס ".
עומר הביט בה במבט עייף " מה את חושבת ?".
דניאל גררה אותו אחורנית עם הכיסא והתיישבה עליו , היא נתנה לו נשיקה באף " ועכשיו ".
עומר חייך " זה לא יעזור לך " היא נתנה לו נשיקה קטנה בצוואר ליד האוזן " ועכשיו " הוא חייך חיוך קטן " מתקרר " לאחר מכאן נתנה לו מלאא נשיקות קטנות בפרצוף " ומה המצב עכשיו ".
עומר צחק " עוד קצת וקפוא ".
דניאל צחקה ונישקה אותו בפה נשיקה ארוכה ואיטית .
עומר חייך והביט בה " את יודעת שאני לא עומד בפנייך ."
דניאל חייכה "אז הכל בסדר " עומר הרצין " לא אני מצתער אבל תצטרכי להסביר לי מה זה היה אתמול ולהבטיח לי שזה לא יקרה יותר בחיים ".
דניאל ליטפה את פניו " אני נשבעת שלא היה כלום חוץ מארוחה ".
עומר הביט בה במבט רציני במשך דקה וחשב לעצמו היא עושה אותו מעושר הוא יותר מפחד שתלך מאשר כועס ואז אמר "אני רוצה שכולם ידעו ".
"מה? "דניאל הופתעה ," אני רוצה שכולם ידעו שאת שלי ורק שלי ".
דניאל חייכה אליו "זה לא שזה לא מחמיא לי אבל אתה בטוח שזה רעיון טוב ".
עומר חייך " סגור על זה ".
דניאל חיבקה אותו " חתיך שליייי " היא הזיזה את פרצופו לצדדים ופרעה את שערו " יאלה יום אחרון ".
עומר נשק לה " כן אה , מי היה מאמין שזה נגמר מרגיש לי כמו חודשים והצד הכי טוב הוא שהיה לנו זמן פנוי עכשיוו בלי לקום ב6 בבוקר ".
דניאל קמה מעומר ואמרה " סוף היום הולכים לחגוג קצת ".
עומר קם גם הוא " חסר לך עם לא ".
דניאל תופפה לו על הגב " יאלה לזוז ".

דניאל ועומר ישבו במסעדה חלבית ב12 בלילה ושתו קפה בעודם צוחקים ומעבירים חוויות על תקופת הצילומים .
הם שילמו את החשבון ועומר הגניב לדניאל נשיקה , פתאום הרגישו מס פלאשים על הפנים שלהם ואז קלטו צלם שמצלם אותם , דניאל הייתה מובלבלת ועצבנית " מה בדיוק נראה לך שאתה עושה ?" היא פנתה אל הצלם .
ועומר שהיה יותר עצבני ממנה נגש אל הצלם בעצבים " מה רזיאל מה הקטע שלך ? ".
רזיאל הרים את היד גם הוא בעצבים אתה מרים את הקול ככה כאילו מה עשיתי אני תמיד מצלם אותל ככה".
דניאל הופתעה " עומר אתה מכיר אותו ?"
עומר הביט בו בעצבים ואמר " כן עוד צלם פפרצי מטומטם ".
רזיאל הרים את המצלמה וצילם עוד תמונה , עומר מהר דחף את המצלמה שלו בעצבים " אתה לא מבין מה זה?"
דניאל מהר ניגשה להפריד ורזיאל שבא לדחוף את עומר בטעות דחף אותה ככה שהיא נפלה על הרצפה .