העיניים של אפריקה- פרק 4

חברתה של נעמה, יסמין הייתה מאוד נחמדה אליי.
היא הזמינה אותי לחדרה אחרי ארוחת האוכל עם נעמה, רז ותומר.
ליסמין יש חדר לבד, בסוף מסדרון א׳ חדר 33,
״היא האחיינית של המנהלת״ רז אמר, ״יש לה אטרקציות״ אמר בקול שרוצה לעצבן,
רז היה יפה תואר לא משהו מוגזם, פניו היו טובות, שערו היה חום, מסורק היטב לאחור, עיניו היו חומות כדבש, תמיד שהסתכלתי לו בעיניים ניהיה לי חשק לדבש וגופו היה עבה ושרירי כמו מגן.
״שתוק״ יסמין אמרה בגיחוך בעודה מסרקת את שערה הזהוב.
״אנחנו תמיד מבלים אצל יסמין, מהיום את מוזמנת לבלות איתנו״ רז אמר, כולם הסכימו איתו, הרגיש לי נעים שהם כל כך ידידותיים, שבקושי הם מכירים אותי.
״רק תדאגי שלא יתפסו אותך כי אסור לבנים להיות בחדרים של בנות ולהפך, אה אופס, בחיים לא יעשו לך עונשאם יתפסו אותך אצל יסמין עם בנים, שכחנו שהיא אחיינית של ״מנהלת״ הפנימייה״ רז אמר בקול מתנשא.
כולם צחקו איתו, הרגשתי קשורה אבל בכל זאת רציתי כל רגע להיות עם ג׳נה מולה וקופאנו.
״אז ספרי על עצמך״ תומר אמר בקול גברי ומחוספס, תומר הוא יותר רזה ופחות שרירי מרז, שערו שטני ועיניו חומות כמעט שחור, הוא מאוד מחויך צורת גופו תמיד מוסרת לך אנרגיה אופטימית לחלל החדר, אבל תמיד ראיתי קצת עצב בפניו, שעומד להתפרץ בבכי כל שנייה.
״אני.. אני בת 16״
רז קטע אותי, ״במקרה את בשכבה שלנו, תחדשי לנו משהו״.
המשכתי ״אני מאפריקה״ ,
״ועכשיו ברצינות״ יסמין אומרת, ומסיימת לקלוע את צמתה.
״באמת, אני מאפריקה״ אמרתי ברור.
״אבל איך?״ תומר אמר מבולבל ״את בהיר…״,
יסמין נתנה לו מרפק מבלי שאשים לב, אבל שמתי לב.
״לא לא, זה בסדר״ אמרתי וניסיתי להרגיע את המתח באוויר ״אני פשוט גדלתי והתגוררתי שם״,
התחלתי לספר להם את כל חוויותי והרפתקאותיי, כולם היו מעוניינים לשמוע עוד ועוד..
״טוב, בהחלט אנחנו צריכים הרפתקאנית אצלינו במשפחה״ תומר אמר בחיוך.
לא ידעתי להגיב כל כך לסיטואציה הנעימה הזאת, אני לא ציפיתי לקבלת פנים נהדרת שכזו.
״טוב, אני חייב לרוץ!״ רז קטע, ״יש משחק עוד מעט אני מצפה מכולם לבוא לראות, גם ממך אופיר״, הנהנתי בחיוב.
נישק נשיקה בפה לנעמה ונעלם כלא היה.
״אני ויסמין שנייה הולכות לקפיטריה, בנתיים תלכו למגרש״ נעמה אמרה.
בעודינו הולכים למגרש, אני ותומר הוא שואל אותי: ״נו מתרגשת למחר?״ אמר בחיוך,
״מה יש מחר?״ שאלתי מסוקרנת,
״לימודים, סתומה״
״מה זה סתומה?״ שאלתי מסוקרנת עוד יותר,
״זה.. משהו שאומרים למישהו בצחוק שיש למישהו משהו״ אמר והתבלבל לתוך המילים של עצמו,
״עכשיו הבנתי״ צחקנו.
ישבנו שורה ראשונה מול המגרש וחיכינו בקוצר רוח לתחילת המשחק, תמיד באפריקה הייתי השוערת.
״היי, אופיר״ יסמין מתיישבת לידי,
״היי״ חייכתי, ״היי נעמה״
נעמה לא שמעה אותי במיוחד, היא היתה עסוקה בלהתנשק עם רז, ״נשיקת המזל״.
המשחק התחיל וכולם במתח, הסתכלתי על השוער של קבוצתו של רז וראיתי עיניים כחולות מסתכלות עליי בחיוך, הזכירו לי את החום והעיניים של אפריקה…
מי זה?