העבר תמיד קשור בעתיד פרק 2

אוקיי אז לא אמר..הוא התקרב אליי ופשוט נישק אותי..לא ידעתי איך להגיב ופשוט רצתי הביתה לא הבנתי בכלל מה הלך שם…למה הוא עשה את זה..הוא התקשר והתקשר ולא ידעתי מה להגיד לו אז לא עניתי לטלפונים שלו או להודעות שלו.
ביום למחרת המורה שלחה אותי ואותו להביא משו מהכיתה ואני אפילו לא יצרתי קשר עין איתו.
באתי לפתוח את הדלת של המעבדה והיא לא נפתחה לא משנה כמה ניסיתי ורועי אמר:"יותר טוב עכשיו תוכלי להקשיב לי" "אני לא רוצה להקשיב לך…מה הקטע אתה חושב שאני מאמינה לשינוי הזה?אנשים לא משתנים כל כך מהר ובטח שלא כזה שינוי כמו שאתה עשית."אמרתי לו.
"תגידי את אמיתית?את רצינית שלא שמת לב במשך כל השנים שאנחנו מכירים שאני מאוהב בך?למה את חושבת שכשהתחלתי להסתובב עם הילדים האלה התרחקתי ממך?קיוויתי שהם יביאו לי מישהי אחרת שתגרום לי לשכוח אותך..ובאמת שניסיתי אבל זה לא הצליח תמיד חשבתי עלייך."
הוא התקרב אליי ורצה לנשק אותי ובדיוק פתחו את הדלת של המעבדה.
לא הייתי מרוכזת בשיעורים עד לרמה כזו שבשיעור ספורט נקעתי את הקרסול..הלכתי צולעת לחדר האחות שבדיוק רועי ראה אותי ורץ אליי.
"מה זה מה קרה לך?"אמר כשהוא מרים אותי."נקעתי את הקרסול..רועי תוריד אותי עכשיו!" אמרתי לו והלכתי משם רועי הלך מאחוריי ופתאום הוא שוב הרים אותי הסתכל לי בעיניים ואמר לי :"תגידי לי שלא הרגשת כמוני בנשיקה ואני מוריד אותך" ולא ידעתי מה להגיד לו כי כן הרגשתי כמוהו אבל לא יכולתי…לא יכולתי להגיד לו שגם אני מרגישה אליו דברים.."רועי זה לא משנה עכשיו מה הרגשתי ומה לא..אנחנו לא יכולים להיות גם ככה ביחד ככה שזה לא משנה."אמרתי לו.
"מי אמר לך שאנחנו לא יכולים להיות ביחד?" אמר והוריד אותי.."אני ידבר איתך על זה אחרי זה" אמרתי לו והלכתי משם.
רועי כמובן שחיכה לי מחוץ לחדר האחות..ואז התחלנו לדבר…