הסכנה שבכישוף- פרק 5.

נקודת מבט עדי:
"היי ללי.. מה קורה?" שאלתי ונכנסתי לחדר שלה. היא נראתה זוועה, אבל נראתה הכי טוב מכל השבוע הזה. כבר שבוע שהיא שוכבת במיטה ובוהה. היא לא מוכנה לדבר עם אף אחד. מעניין מה תובל אמר לה שם. גם את זה היא לא מוכנה לספר, אפילו לי. "היי" היא מלמלה וחייכה אליי "אני מרגישה הרבה יותר טוב.." היא מלמלה והרימה קצת את חולצתה כדי שאני אוכל לראות שהחתך שחתכו בבטנה לצורך הניצוח מתחיל להחלים. "זה מעולה" חייכתי והתיישבתי לידה. כל כך רציתי ללכת לראות את אסף, אבל דבר ראשון היא. היא הכי צריכה אותי עכשיו עם אסף אני אוכל לדבר. "לכי לאסף.." היא מלמלה "מה?" מלמלתי לא אמרתי לה כלום "לכי אליו.. אני רואה שאת צריכה לדבר איתו" היא אמרה לי ודחפה אותי מהמיטה. קמתי ושלחתי לה נשיקה באוויר. היא חייכה ויצאתי מהדלת. בדיוק ראיתי את תובל בא מולי היינו שנינו בין החדרים של אסף ושל הילה. "היי עדי, מה שלומך?" הוא שאל אותי "אני מעולה.. תובל עוד לא הספקתי להגיד לך תודה על מה שעשית שם , אם לא היית לוקח אותנו לבית חולים. הילה כבר הייתה מתה ואני הייתי צריכה לעבור ניתוח" אמרתי וחיבקתי אותו למזלי אני קיבלתי מנה קטנה יותר של הסם אני התאוששתי מיד. היו לי כל מני הזיות אחרי אבל אני יצאתי מזה בשלום. "זה בסדר.. הייתי עושה את זה בשבילה שוב.." אמר ובהה בדלת הסגורה של הילה "זאת אורמת.. בשבילכן" תיקן את עצמו "כן.." מלמלתי וחייכתי בטוח יש ביניהם משהו. "איך אתה?" שאלתי "מעולה" אמר וחייך אליי. "יופי" אמרתי "תלך אליה.. היא שוב רוצה להגיד לך תודה.." מלמלתי וראיתי אותו נכנס לחדר של הילה ופרצופה פתאום היה מואר. היא הייתה מאושרת. הסתכלתי לעבר הדלת הסגורה של אסף, נשמתי עמוק ודפקתי. "תיכנס" מלמל אסף "היי" לחשתי "היי עדי" הוא אמר לי "תקשיב.. אני ממש מצטערת על כל מה שהיה זה לא.." "אל תדאגי" הוא קטע אותי "בואי שבי.." אמר וסימן לי להתיישב לידו על המיטה. "אני כל כך מצטערת.. בגללי אתה ועמית נפרדתם!" אמרתי שפתאום קלטתי "אל תדאגי.. אם היינו אמורים להיות ביחד היינו עכשיו ביחד. זה מאלוהים" אמר לי. הסתכלתי עליו ולא ידעתי מה להגיד "תקשיבי" אמר והסתכל עליי והרמתי את ראשי "אני.." מלמל והסתכלתי עליו "אני ממש מחבב אותך" אמר לי "מה?" מלמלתי "אני.. ממש.. מחבב.. אותך" אמר והדגיש כל מילה בהיתי בו בהלם "אםם" מלמלתי "גם.. גם אני" אמרתי והסתכלתי עליו הוא התקרב כדי לנשק אותי והתנשקנו . התנשקנו ככה כמה דקות עד שתובל נכנס. "אסף אני.. וואו" מלמל ובהה בנו בהלם ממש נמרחנו אחד על השני. "טוב.. אני.. אםם.. אני אשלח לך את זה באסמס.. בכל מקרה שכחתי מה אני אמור.. אהה.. רוצה.. להגיד.." הוא מלמל וסגר את הדלת. הוא בטח רץ להגיד להילה. "שיט" צרחתי ורצתי החוצה. תובל!!" צרחתי והוא הסתובב "אל תגיד לה!" אמרתי לו "למה?" הוא שאל "כי.." לחשתי "כי אני רוצה לספר לה, לא רוצה שהיא תשמע את זה ממך" אמרתי לו והוא הנהן "קדימה תחזרי.." הוא צחק "החבר שלך מחכה".
———————
"למה אחרי שתובל היה בחדר של אסף הוא נכנס לחדר שלי צוחק?" שאלה אותי הילה "מה?" מלמלתי "לאדעת.. הם בטח.. ראו איזה משהו מצחיק או משהו" מלמלתי "אהה.." היא מלמלה וקרצה לי . "מה?" שאלתי "אני יודעת" היא חייכה "יודעת מה?" שאלתי "הכל!".