הסכנה שבכישוף- פרק 3.

"היא החזירה לי את הכוחות!!" צרחתי לעדי בפלאפון "בואיי!" אמרתי לה "אני באה!" אמרה וניתקה לי.
———–
"נו.. מה הם אומרים?" שאלה אותי עדי "תסתמי!!" מלמלתי וניסיתי להקשיב "הם מדברים על זה שההורים של תובל לא בבית והם רוצים לעשות מסיבה" אמרתי לה "מסיבה?" התרגשה עדי "הם לא הולכים להזמין אותנו לשם" מלמלתי "אלא אם כן אנחנו נבוא לשמור על אייר בזמן שהמסיבה תתקיים" אמרה וחייכה אליי.
—————
שמענו מוזיקה מרחוק והמון מכוניות חנו ליד הבית של תובל עלינו לקומה של הבית שלו ודפקנו בדלת "איך אני נראת?" מלמלתי "מושלם" היא חייכה אליי "ואני?" היא שאלה אותי "מעלפת" אמרתי ואז תובל פתח את הדלת "היי.. ללי.. עדי.. מה… אתן עושות כאן?" הוא שאל אותנו "מה.. לא קראת לנו לשמור על אייר?" מלמלתי "לא.." הוא מלמל "יוו שיט אז התבלבלנו ביום.." מלמלה עדי "לא משנה.." אמרתי ושנינו הסתובבנו ובאנו לרדת במדרגות "חכו.." אמר תובל "תיכנסו.. יש פה מסיבת יום הולדת לעמית, היא בת 18." אמר תובל "עמית החברה של אסף?" שאלתי והוא הנהן נכנסנו במהירות פנימה. "היי מזל טוב!!" חייכתי לעמית וחיבקתי אותה "מה הן עושות כאן?" שאל אסף את תובל "אםם…" הוא מלמל "לא הזמנת את אחותי, נכון?" שאל אסף את תובל "לא.. ממש לא" הוא מלמל "הן פשוט הופיעו כאן" אמר לו "הם שמעו על מה דיברנו" אסף מלמל "מה?" שאל תובל "לא משנה.." מלמל אסף "הילהההה!!" הוא צרח "כן?" חייכתי אליו "בואי.." הוא מלמל וגרר אותי לאחד החדרים.
————-
"את הקשבת לשיחה שלנו?" צרח עליי והצמיד אותי לקיר "לא" אמרתי "ואל תיגע בי ימוזר!" צרחתי והוא זז ממני במהירות "אני לא יכולה להקשיב בכלל" אמרתי "אמא לקחה לי את הכוחות" שיקרתי. "וגם.. אני עושה בייביסיטר לאייר" אמרתי לו הוא הסתכל עליי במבט מוזר ויצא מהחדר.
————-
"רוצה לשתות?" שאלו אותי ואת עדי שני נערים הסתכלנו אחת על השנייה "אני עושה את זה אם את עושה" אמרתי לה והיא חייכה והחזיקה את ידי "כן" אמרה עדי ושניהם הביאו לנו משקה מוזר בצבע צהוב שבחיים לא ראיתי. זה היה צהוב זוהר מוזר כזה. שתינו את כל הכוס וראינו את החיוך של שני הנערים גדל וגדל. תוך כמה דקות לא ידענו איפה אנחנו בכלל.
נקודת מבט תובל:
"איפה אחותי?" שאל אותי אסף "אין לי מושג.." מלמלתי "תישאר כאן.. אני אחפש אותן" אמרתי לו והתחלתי להיכנס לכל החדרים שבבית שלי. מצאתי אותן עם שני נערים מהשכבה שלי. הן נראו ממש גרוע הן נראו מסוממות. "מה עשיתם?!" צרחתי ושני הנערים קפצו מיד. הם התחילו לגמגם אנשים פוחדים ממני ועוד יותר פוחדים מאסף. "סיממתם אותן?!" צרחתי "לא.." שניהם מלמלו יחד "שמתם להם משהו בשתיה?" שאלתי הם לא ענו "שמתם?!" צרחתי אחד מהם הנהן והביא לי את הבקבוק של מה שהם שמו להן. "עשיתם להן משהו? נגעתם בהן?!" צרחתי הן הנהנו. "לא עשינו הרבה.." מלמל אחד מהם "לא הספקנו" מלמל השני "לא הספקנו?! רציתם לאנוס אותן!" צרחתי "זו" אמרתי והצבעתי על הילה "היא האחות הקטנה של אסף" צרחתי "לכו תגידו לו שרציתם לאנוס את אחותו!" צרחתי הם הננו והסתלקו מהר. בהיתי בעדי והילה המעולפות. "מה אני עושה?" מלמלתי. הן לפחות לבושות. "הילה.." מלמלתי ונגעתי בגבה היא הסתכלה עליי במבט מוזר "תובל.." היא לחשה והסתכלה עליי "אני אוהבת אותך" אמרה ונישקה אותי, התנשקנו ככה כמה דקות עד שעדי התעוררה. היא לא אמרה מילה וירדה למטה, תפסתי את הילה והלכנו אחריה.
————-
הילה כל הזמן ניסתה לנשק אותי בדרך למטה. לא נתתי לה. הם שמו להם משהו מוזר בשתייה. השאלה היא מה זה. פתאום שמעתי צעקות מלמטה הגברתי את הליכתי (כמה שיכולתי כי היא הייתה צריכה את התמיכה שלי כדי ללכת). התקרבנו למקור הצעקות וראיתי את עדי ואסף מתנשקים.