הסכנה שבכישוף \ פרק 2.

"הילה..?" תובל שאל ואני הסתובבתי באיטיות אליו. "היי" מלמלתי "היי" הוא חייך "תגידי.. את עושה משהו היום בערב?" שאל אותי והייתי בטוחה שהוא הולך להזמין אותי לדייט "אםם.. לא.." חייכתי חיוך ביישני "אתה הולך להזמין את הקופה הזו לדייט?" שאל אסף את תובל "לא" הוא צחק. רגע.. אז.. למה הוא שאל אם אני עושה משהו היום בערב?!. "בקיצור.. חשבתי שאם את לא עושה כלום.. תוכלי לשמור על אחותי הקטנה.. קוראים לה אייר. ואנחנו צריכים בייביסיטר." אמר לי "אה.." מלמלתי "לשמור על.. אחותך.." "כן" הוא חייך "ההורים שלי נותנים כסף טוב" הוא חייך אליי. טוב.. בכל מקרה אין לי כוחות ושיעורים הרי אני לא עושה. אז עדיף שאני ארוויח כסף. "טוב" מלמלתי "מעולה" אמר וחייך "בואי איתי" אמר ומשך אותי תפסתי את תיקי ויצאנו מהבית.
—————–
"אמא.. אבא.." תובל צעק שנכנסנו לבית שלו. וואי יש לו בית מהמם. "מצאתי לנו בייביסיטר" הוא חייך אליהם "היא אחותו הקטנה של אסף. היא בת 15" "16" תיקנתי אותו. מה השנה הזו חשובה!. "16" הוא חזר אחריי "והיא מאוד אחראית" הוא אמר. חחחח.. טוב.. על זה אפשר להתווכח. אני אחראית רק לידו, וזה לא באמת. "כן.. אני מאוד אחראית" אמרתי וחייכתי חיוך ענקי. "בסדר" חייכה אמא של תובל "רק כי אתה מכיר אותה" . "איירי.." הם צעקו וילדה בת 10 התקדמה לעברי "שלום" חייכתי "אמא.. היא לא קטנה מדי בשביל לשמור עליי?!" אמרה אייר .וואו הילדה הזו תקיפה."איירי.. היא בת 16.. גדולה ממך בשש שנים" אמרה אמא של תובל. "טוב.." היא מלמלה "הילה.. ארוחת הערב במקרר, שימי לה הפיג'מות היא אוהבת לראות את הסדרה הזו. ותדאגי שהיא תלך לישון בתשע" אמרה לי אמא של תובל וההורים שלו יצאו. הסתכלתי עליו "אתה לא הולך איתם?" שאלתי "אהה.. לא.. אני יוצא עם כמה חברים למועדון.." אמר לי "אה.." מלמלתי "טוב אני נכנס להתקלח" אמר ונכנס לאיזה חדר. אני ואייר ישבנו בסלון. "את רעבה?" שאלתי והיא הנהנה הלתי למקרר והוצאתי את האוכל שלה וחיממתי אותו נתתי לה לאכול היא אכלה במהירות והתיישבנו מול הטלוויזיה.
—————-
תובל יצא כבר לפני שעה. ההורים שלו אמרו לי שהם יוצאים לסוף שבוע לחופשה וברגע שתובל יחזור אז אני אוכל ללכת. השעה כבר 11. כמעט נרדמתי. אייר כבר ישנה ממזמן. החלטתי שאני אסתובב בבית קצת ואחקור. נכנסתי לדלת האחרונה במסדרון, וכמו שחשבתי זה היה החדר של תובל. התחלתי לפתוח מגרות. תחתונים, קופסאות , שקיות, מחברות ישנות , עטים ,קונדומים. קונדומים?! בהיתי בהם בלחץ "אלוהים שישמור.." מלמלתי וסגרתי במהירות את המגרה ויצאתי בריצה מהחדר. "אלוהים שישמור.." מלמלתי שוב וחזרתי לסלון.
—————– 3:00——- נקודת מבט תובל:
אני הייתי הנהג התורן הפעם, אז אני לא שתיתי. בשלוש החלטנו שנחזור. גם לא רציתי להשאיר את הילה יותר מדי זמן עם אייר. היא יכולה להיות ממש משוגעת לפעמים. אחרי שהורדתי את אסף בבית ווידאתי שהוא הגיע למיטה שלו נסעתי הבייתה. פתחתי את הדלת וראיתי את הילה ישנה על הספה. טוב.. מסכנה.. לא אמרנו לה לפני שהיא צריכה לעשות בייביסיטר, ניתן לה לישון. הבית מסודר.. זה מעולה. וואי היא ממש טובה עם אייר. והיא גם יפה… התיישבתי לידה והסתכלתי עליה. 'לא די תובל' חשבתי לעצמי 'היא אחותו הקטנה של החבר הכי טוב שלך.. אתה לא יכול להתעסק איתה'. ליטפתי את שיערה ונגעתי קלות בכתפה. "הילה.." מלמלתי "הילה" אמרתי שוב והיא פקחה את עיניה "מה?" היא מלמלה "קרה משהו לאייר?" היא שאלה "לא.. הכל בסדר. פשוט חזרתי מהמועדון. את צריכה הקפצה הבייתה?" שאלתי אותה "כן.." היא מלמלה "אבל נוכל השאיר את אייר לבד?" שאלה "כן.. היא ישנה בכל מקרה. והבית שלך קרוב" אמרתי והסתכלתי עליה. "אתה בטוח?" שאלה "אני יכולה ללכת ברגל, הוא קרוב, כמו שאמרת" היא אמרה לי "נראה לך, הילה?" הוא שאל "בשלוש וחצי אני אתן לך ללכת ברחוב לבד? אין מצב.. בואי" אמר והקים אותי מהספה. יצאנו שנינו הדלת והוא הקפיץ אותי הבייתה.
———————-
נקודת מבט הילה:
נכנסתי הבייתה והלכתי ישר לחדרי. "איזה חמוד.." מלמלתי ונשכבתי במיטה. הוא מהמם. התובל הזה. גם חתיך גם רגיש וגם.. החבר הכי טוב של אח שלי.. חבל שהחיים כאלה מסובכים.