הסיפור של ג׳ני פרק 1

אני מסתכלת לו בעיינים וקופצת זה נגמר, לנצח…

עכשיו נחזור 10 שנים אחורה,
הייתי בת שש והוא היה ״רק איזה ילד גדול שגר ממול״, יצא לי לשחק איתו בפארק כמה פעמים, והקשר שלנו הלך והתחזק הייתי נפגשת איתו כל יום והוא היה עוזר לי בשיעורים, אחרי הכל הוא גדול מימני בשנתיים, ואז היינו משחקים,לפעמים תופסת לפעמים משחק קופסא, הוא מעיין אח גדול בישבילי, כי כאלה לא היו לי…
לאחר שנה דרכנו נפרדו הם עברו דירה וגם אנחנו,שכחתי מימנו, לעט לעט היתבגרתי,חסר לי משהו, אבל לא ידעתי מה.

עכשיו כבר עבר הרבה זמן, ואני מתחילה ללמוד בחטיבת הביינים,זה היום הראשון ללימודים, מורים חדשים, בית ספר חדש, ילדים חדשים, הכל חדש… אני עולה לאוטובוס ומיתיישבת אני נרגשת כולי, אבל לא מראה זאת, פתעום , מתיישב ליידי איזה ילד,גדול מימני,הוא נראה לי מוכר, חשבתי. בקושי היבטתי בפניו היתביישתי,פתעום, הוא שואל אותי:״אז את חדשה כאן?״ ״כן״ עניתי וחייכתי, הוא חייך בחזרה ושאל: ״ אני רותם,איך קוראים לך? את נראית לי מוכרת.״ ״קוראים לי ג׳ני״ עניתי. הוא נראה לי מוכר גם השם שלו, רותם מאיפו אני מכירה אותו?! בכל מיכרה הוא היה בכיתה ט ואני בכיתה ז, ואז קלטתי החיוך המוכר,השם, ההבדל של השנתיים, זה הוא!