הסיפור הזה הוא עליי-פרק 2
אני הייתי בחנות תקליטים. בקיר אחד מהחנות היו דיסקים. של כל הלהקות. של כל הזמרים. של כל הסוגים. רוק, אינדי רוק, ג'אז, קלאסי, פופ, היפ-הופ ועוד כל-כך הרבה.. בקיר השני היו פוסטרים תלויים. גדולים. קטנים. צבעוניים. שחורים. בקיר השלישי היו גיטרות. אקוסטיות. חשמליות. קלאסיות. פורטוגזיות. בס אקוסטיות. רוסיות. לפתע, אחת מהגיטרות האקוסטיות היפות ביותר התחילה.. לנגן? לשיר? או שמא, זה, לדבר?!
"היי, את חייה?" היא צעקה לי.
התחלתי לצחוק. לא הייתם חושבים שיצאתם מדעתכם אם הייתם רואים גיטרה מדברת?
"איך את מדברת?" שאלתי בעודי צוחקת.
"היא נפלה ממש חזק" היא אמרה.
נפלה? על מה היא מדברת? "מי נפלה?" שאלתי והפסקתי לצחוק. היא דיברה ברצינות?
"את" היא ענתה.
"אני?" שאלתי והמשכתי לצחוק.
"כן את"
"טוב.. כמה זה עולה?" שאלתי והצבעתי על הדיסק של להקת רוק.
"זה לא למכירה.." הדיסק אמר וגיחך מעט.
"אז למה שמו אותך פה?" צרחתי עליו. עד שהייתה לי הזדמנות לקנות את זה!
"לא יודע" הוא אמר. שמתי לב שהקול היה מחוספס ועמוק. הכרתי את הקול הזה. אך, של מי הוא היה?
"טוב.. יש את זה" הגיטרה המשיכה והצביעה עם מיתרה העבה על פוסטר של ג'סטין ביבר.
"איכ…, למה אני לא יכולה לקנות את זה?" המשכתי לחרפן להם את הראש.
"אני עד כדי כך גרוע?!" ג'סטין צעק.
"יאפ, למה?!" המשכתי.
"כי הוא שלי!" פוסטר של בריטני ספירס צעק וגיחך מעט.
"את? אבל בת שלושים ומשהו והוא בן עשרים ומשהו, למה לך לעשות את זה?!" צרחתי על הדיסק.
"כי היא נחמדה מאוד.." הוא אמר בבושה.
"אוי, תודה… עכשיו שנלך למקום אחר?" היא שאלה. איכ..
"איך תלכו למקום אחר? ואיך תעשו מה שאתם רוצים לעשות אם אתם, פוסטר ו.. ודיסק?"
"באמת?!, איזה דיסק אני?" הדיסק צעק.
"אתה לא יודע מי אתה עצמך? אתה קינגס אוף ליאון!" אמרתי לו.
"וואלה? ומה אני?" הפוסטר שאל.
"את בריטני ספירס… ואתה" אמרתי והצבעתי על ג'סטין "ג'סטין ביבר" אמרתי לבסוף. הרגשתי מים על פרצופי ולבסוף פקחתי את עיניי, לא האמנתי למה שראיתי.
"אוי, סוף סוף התעוררת!, על מה חלמת שם?" איימי שאלה אותי.
תגובות (1)
חחחח…איזה חלום:)
אהבתי…!!!