הסיפור הדמיוני שלך-וואן דיירקשן(פרק ניסיון-תגיבו בבקשה)

פירוט: זהו סיפור טיפה שונה משל כולם הסיפור יסופר "עליך"
במקום השם שלך יראו חמש נקודות(…..).מי שלא מובן לה שתיכתוב לי באימייל או
בתגובות אני יפרט לה.
דמויות:
את-קוראים לך …..יש לך שיער גליל עניים ירוקות,שפתיים ורודות עדין משורטטות,
אין לך אחים את אחות יחידה וההורים שלך כבר לא ביחד(למי שניפגע אז לא התכוונתי)
מגיל שבע ושלוש חודשים.
מאז את לא מדברת עם אבא שלך ולא רוצה לדבר מאוד כעסת על זה שהוא עזב אותך ואת אמא שלך,
ואבא שלך גר בלוס אנג'לס הוא מנהל בחברה מובילה שם.
ואת גרה עם אמא שלך. ואת ואמא שלך גרות בארץ,אימך עובדת כאחות בבית חולים.
הסיפור:
ישנת שינה עמוקה מאוד עד ששמעת את אימך אומרת לך לקום.
"מותק יש בצפר יאלה לקום"אמרה אמך
"רק עוד כמה דקות"אמרת
"אין זמן את עוד תאחרי לבצפר כבר וחצי"אמרה ומשכה את השמיכה.
"אווו" אמרת,ללא ברירה קמת וציחצחת שיניים לבשת ג'ינס כחול עם מעט קרעים
חולצת נופלת שחורה נעלי אולסטאר שחורות אספת את השיער,
קצת שפתון ועיפרון שחור לעניים דורדוראנט בושם קרם… וירדת לאכול ארוחת בוקר,
אכלת שוקו ופנקיקים וסירופ.
אימך הביאה לך את התיק,
"ביי מתוקה"אמרה ונישקה את למצחיך.
הלכת לבית הספר בהליכה מהירה בדרך ראית את שי(ילד מהכיתה שאת מאוהבת בו)
"היי יפה שלי"אמר חיבק אותך
"היי "אמרת
הלכתם ביחד לבצפר והגעתם בדיוק לפני שמורה נכנסה,
הלכת למקום שלך ליד חבריתך שרון.
היה לך שעתיים מתמטיקה והמורה לא הגיע ואת מאוד שמחת ואת הילה דיברתם
(הילה כבר יודעת שאת מאוהבת בשי)
"באת היום עם שי קרה משהו?"שאלה הילה
"לא כרגיל לא קרה"אמרת
"נראה לי עדיין שהוא מרגיש אליך משהו"אמרה
"אני כבר לא יודעת הוא מבלבל אותי"אמרתי.
יצאנו מחוץ למבנה בית הספר ישבנו בספסלים וראינו את שי עם החברים שלו
"בואי נעבור לידו שניה ונראה עם הוא מסתכל עלי"אמרת
"ואני יראה עם כן או לא"אמרה
ועברת לידם והתחלתם לצחוק צחוק מתגלגל.
"הוא היסתכל עליך!!"אמרה הילה לאחר שעקפתם אותו ואת החברים שלו.
והסמקת מהתרגשות,"אבל עדין לא נראה לי"אמרת
לאחר בית הספר חזרת לבדיך לבית ופתאום משהו בא לך מאחוריך
ושם את ידו על הפה שלך.