הסיוט שהופך למציאות-פרק 2

אני יודעת מי זה.
זה רוי! רק הוא מהיר כל כך, אבל למה לו לעשות את זה? הרי לא נגנב כלום, מה הוא כבר יכול לעשות בבית שלי. בום! קול נפילה חזק קטע את המחשבות שלי, הלב שלי החל לפעום בחוזקה, אני אהבתי ושאנתי את ההרגשה הזאת, אני הרגשתי את הפחד מטפס לי במעלה הגרון ובכל זאת קמתי מהמיטה בצעדים שקטים יצאתי מהחדר לכיוון המדרגות וירדתי בהן במהירות וזהירות, הסתכלתי מעבר לדלת המטבח ושם ראיתי את זה, דמות שחורה גדולה, יותר גבוהה בהרבה מרוי, עומד במטבח ליד הכיור, התקרבתי עוד צעד והתנגשתי בשולחן המטבח הדמות ברחה במהירות אבל לפחות הבנתי שזה לא רוי הוא הרבה יותר נמוך, אבל עם זה לא הוא מי זה?
עליתי לחדר של אח שלי, הוא בצבא לכן לא היה שם אף אחד ואני תמיד אוהבת לעלות לשם שאני מפחדת. שהייתי קטנה והיו לי חלומות רעים הייתי הולכת לחדר של אח שלי והוא היה מרגיע אותי ונותן לי לישון איתו, אני באמת מתגעגת אליו, דימעה זלגה על הלחי שלי ומהירתי לנגב אותה אני אף פעם לא בוכה, טיפסתי למיטה של אחי ונירדמתי במחשבות עליו.

"טוב בניסיון אחד פישלת, ועל זה את תשלמי……." "מה, רגע מה קורה פה?!" הינה שוב הפחד מתפשט בי הרגשה המוכרת הזאת שצועקת לי לרוץ, לברוח מפה, אבל אין לי לאן "טוב אל תידאגי יהיו עוד ניסיונות, אבל תיזכרי בכל ניסיון המחיר עולה" "רגע איזה מחיר? מה עולה?" שאלתי באמת מבולבלת, האים זה עוד סיוט? "את עוד תגלי הכל על ה"מחיר", הזה……."
בום! הינה אני במיטה שלי עוד פעם צורחת בגלל חלום רע, רגע לא הייתי במיטה של רון? הגוף שלי החל לירעוד, עשיתי צעדים קטנים לשקטים לעבר החדר של רון,פתחתי את הדלת ו……….
כלום! הרגשתי אכזבה, הכל בדיוק כמו שהוא היה חוץ ממשהו אחד החלון היה פתוח החלון אף פעם לא פתוח הוא תמיד סגור "מה את עושה פה?!" קול צעק מאחוריי "לא זה לא יכול להיות…." אמרתי בתהדמה "איך?….."