הסוד – פרק 23

הסוד
פרק 23:

"וואו" מלמלתי לאוסטין, קייל ואשלי כשראיתי את הקראוון שלנו לטיול. "אז.. מי הנהג?" שאלה אשלי "אין לנו כוח, מישהו מחדר 21 יהיה הנהג" אמר אוסטין "מה!?" פתחתי את עיניי "מה מה?" שאל קייל "אמילי בחדר הזה!!!!" צעקתי בחוזקה ושמתי את ידי על פי. אוסטין הביט בי וכעס התמלא בפניו ואני רק נאנחתי ונכנסתי לקראוון. לאחר כחמש דקות גם איתן, אמילי ועוד בן ובת נכנסנו לקראוון בלי לומר שלום אפילו. אחד מהם התיישב במהרה על מושב הנהג והתחיל לסוע בלי יותר מדי דיבורים. "קומי" אמרה לי אחת מהחברות של אמילי. ישבתי ליד אוסטין והבטתי בו. "לא רוצה" עניתי לה והיא פתחה עיניים "אמרתי לך לקום לא?!" אמרה בחוצפה "לכי מפה" סינן אוסטין "אל תג-" התחילה להגיד הנערה "תרגעי, בואי שאנל" אמרה אמילי וכמו תמיד חיוך שטני על פניה. נאנחתי והבטתי באוסטין כשעל פניו פרצוף מיואש. לאחר שעה של שקט בקראוון אמילי צעקה בחוזקה "אמת או חובה" וגרמה לאוסטין להתעורר. כל השעה הזאת אוסטין ישן על ברכיי כשאני דיברתי בשקט עם אשלי. "לא צריך" מלמלה אשלי "תגידי תודה שאני בכלל מציעה את זה, גם ככה אתם שקטים כמו דגים" אמרה אמילי וגלגלה את עיניה. "טוב.." מלמלנו בזילזול ושאנל, נואל ואיתן התיישבו מולי ומול אוסטין, אשלי וקייל. כנראה שלחבר שלהם שנהג קראו לוקי. עיניו חומות ושיערו חום, לא משהו מיוחד. ואיתן בואו נגיד את זה ביפה, הוא לא נחמד. שיערו שחור ועיניו חומות. אבל שאנל היא יפה. שערה חום ועיניה ירוקות כהות. שאנל הוציאה את הבקבוק וסובבה. "איתן שואל את אשלי" אמרה שאנל "אמת" אמרה והסתכלה עליו "אמת עלייך לומר אם את אוהבת מישהו ואם כן, מי זה?" שאל ואני גילגלתי עיניים "אני לא" ענתה בפשטות וזה נכון. סובבתי את הבקבוק "אמילי את שאנל" אמרתי "חובה" ענתה שאנל. "חובה עלייך לנשק בפה את הבן שהכי מוצא חן בעינייך כאן" אמרה אמילי וצחקה. שאנל לא נראתה מובכת כלל וישר תפסה בחולצתו של אוסטין כשהיא מושכת אותו אליה ומנשקת אותו בחוזקה כשאוסטין מנסה להשתחרר ממנה. לא יכולתי להסתכל על זה והעברתי את מבטי לקייל ולאשלי שהיו פעורי פה וצמרמורת לא נעימה עברה בגופי ונסיתי לא לבכות. לאחר שניה אוסטין דחף אותה ממנה והם התנתקו כששאנל מצחקקת לה וקורצת לו. התחלתי לרעוד ואוסטין שם את ידו על ברכי כשהוא מביט בי ואני אפילו לא נותנת לעצמי להביט בו. "חובה" ענה איתן לשאנל. "אותה החובה שהייתה לי" ענתה במהירות. איתן נאנח וקם ממקומו כשהוא מביט באשלי. עצמתי את עיניי בהקלה ונשמתי לרווחה כשהבנתי שזאת לא אני. איתן התקרב לכיון אשלי אבל מיד אחר כך הרגשתי את שפתיו של איתן על שלי מה שגרם לתחושת גועל לעבור בכל גופי ולהתנתק במהרה מהנשיקה ולהעיף סטירה מצלצלת לאיתן. "אפשר לדעת מה הקטע שלכם?" שאלתי בצעקה. אוסטין הביט בי ולקח את ידי כשהוא לוקח אותי לחלק האחורי של הקראוון. נשענתי על אחד השולחנות עם ידי כשאני נושמת בחוזקה מרוב עצבים. הרגשתי את ידיו של אוסטין עוטפות את מותניי ומסובב אותי אליו. הבטתי בפניו וראיתי את מבטו הפגוע. לא פגוע ממני, פגוע מזה שהם עושים לנו את זה. "למה הם עושים לנו את זה?" לחשתי כשמצחו של אוסטין על שלי. "את יודעת.. אמילי תעשה הכל כדי שאני אסבול" אמר בשקט ושתקתי. אוסטין הרים אותי על השולחן כך שהייתי בגובה שלו. הוא קירב את שפתיו לשלי ונישק בחוזקה ובתשוקה כשהוא יורד במורד צווארי. "למה זה?" שאלתי בצחקוק ושמתי את ידיי על החזה שלו. "לטהר את המקום" אמר וקרץ.

***

"אני לא מאמינה סוף סוףף" צעקתי בחוזקה כשאני נכנסת לחדר האכסניה וזורקת את המזוודות בצד ונופלת על המיטה. "רגע מה לעזאזל?!" אשלי אמרה והביטה בחדר "מה?" שאלתי בעיניים עצומות "יש פה רק שתי מיטות זוגיות!" אמרה והביטה בקייל "לא נעים בכללל" אני ואוסטין אמרנו ביחד. זה היה מובן שאני ואוסטין נישן ביחד. "תבדקו, אולי אפשר להפריד בין המיטות" אמרתי ונשענתי על מרפקיי כשאני שוכבת על הבטן. קייל צעד למיטה ובדק "לא" אמר וצחק "אז.. תתמודדו עם מה שיש" אמר אוסטין ונפל בדיוק עליי מה שגרם לי לצחוק "אאוץץ' אוסטין זה כאבב" אמרתי והעברתי את ידי על גבי כשאוסטין נשכב לידי וצוחק. אשלי נאנחה והתחילה לשים את הבגדים שלה בארון "טוב לא נורא" אמרה לקייל וסימנה לו שזה בסדר. קמתי גם אני מהמיטה ושמתי כל דבר במקום המתאים. "אוחח' נשים" מלמל אוסטין בעייפות. כשסידרנו את החדר הלכנו מיד לישון כי ללא ספק זה היה היום הכי מעייף והכי מבאס שהיה לנו עד עכשיו. נשכבתי על המיטה עם הגב לאוסטין כשאני מרגישה את זרועותיו של אוסטין מחבקות אותי לאט לאט "לילה טוב" מלמל בשקט ופיהק "לילה טוב" אמרתי ומשכתי את השמיכה מאוסטין.