הסוד – פרק 19

הסוד
פרק 19:

קמתי בבוקר מהשעון מעורר ונזכרתי שהיום תצטרף אלינו ילדה חדשה לכיתה. ושוב.. הבטן מתהפכת והרגשה נוראית. למה?! למה אני כל כך לחוצה מילדה שתצטרף? בזמן האחרון אני לא מבינה את עצמי בכלל.. "הלו" עניתי לטלפון "היי" ענתה אשלי "תקשיבי, אני עכשיו בבית ספר" הוסיפה "מה לעזאזל?! רק עכשיו קמתי. מה את עושה בבית הספר בשבע ועשרה?!" אמרתי בשוק "מה את רוצה, אני רוצה לראות ראשונה את הילדה החדשה" ענתה וצחקה. "נו..?" שאלתי ונאנחתי "אני יודעת איך קוראים לה" אמרה "נוווו" אמרתי בכעס "אמילי הונק" ענתה "הונק?" שאלתי בעיניים גדולות, שם משפחה מוזר "כן" ענתה וצחקקה "מגניב.. אני עוד מעט אבוא עם אוסטין" עניתי "טוב ביי" אמרה וניתקנו. לבשתי חולצת בית ספר בצבע כחול וג'ינס לבן. שמתי את נעלי הבובה הכחולות שלי ואספתי את שיערי לצמה. "ביי אמא" אמרתי וירדתי במדרגות "ביי" אמרה ונישקה אותי. 'תרד, אני למטה' שלחתי הודעה לאוסטין. בנתיים פתחתי את הוואצאפ וראיתי המון הודעות על ההתרגשות של כל הכיתה לילדה החדשה וכמובן את החפירות של אשלי. נאנחתי והמשכתי להסתכל בהודעות עד שלפתע הרגשתי מישהו מחבק אותי מאחורה. "אמאא" צעקתי והסתובבתי אחורה וראיתי את אוסטין מה שגרם לי לצחוק ולחבק אותו "היי" אמר ונשק לשפתיי "מה קורה?" שאל בחיוך "רע לי.. הבטן מתהפכת לי מהילדה החדשה.. לא יודעת.. הרגשה רעה" אמרתי והרגשתי כאילו עוד שניה אני מקיאה. "למה?" שאל וצחק "לא יודעת" אמרתי ונאנחתי. ככל שהתקדמנו לבית הספר ההרגשה רק התחזקה מה שגרם לראש שלי להתחיל להסתובב. כשנכנסנו בשער בית הספר החזקתי את ידו של אוסטין והתקדמנו לכיתה. "שלוםם" צעקה אשלי והתקרבה אליי "היי" אמרתי בשקט וחיבקתי אותה "את נראת ממש רע" אמרה אשלי והביטה בפניי "אני יודעת" אמרתי והתיישבתי במקומי מוציאה מים ושותה. לאחר כעשרים דקות נשמע הצלצול וכל הילדים נכנסנו לכיתה. אוסטין התיישב לידי. לאחר כמה דקות המורה נכנסה. "בוקר טוב תלמידים. אז כמו שאתם יודעים תצטרף אלינו היום ילדה חדשה" אמרה וחייכה. הסתכלתי על הילדים וכולם היו נרגשים חוץ מכמה בודדים שאני ואוסטין חלק מהם. "קוראים לה אמילי הונק ואני מבקשת שתתיחסו אליה יפה" אמרה. הסתכלתי על אוסטין וראיתי אותו פותח עיניים "מה?" שאלתי ואוסטין לא הגיב. "אמילי בואי לפה" אמרה המורה והיא נכנסה. שיערה היה בלונדיני ועיניה היו כחולות עמוקות אך מבטה היה נראה ממש רע. "מה לעזאזל" אמר אוסטין ונהם כשהוא תופס בידי בחוזקה. הסתכלתי עליו וראיתי אותו רועד בכל מקום ואת עיניו מתחילות לדמוע. "אוסטין?" שאלתי בדאגה "מה קרה?" שאלתי וליטפתי את פניו. הוא לא ענה, הוא היה משותק. "שלום" אמרה אמילי עם חיוך מוזר, כאילו הגיעה לכאן למטרה. ידעתי שהיא לא תהיה בסדר!!! "את יכולה לשבת שם" המורה אמרה והצביעה לכיון השולחן המרוחק ואמילי התיישבה. אוסטין נתן בחוזקה אגרוף לשולחן וקם ממקומו והעביר את מבטו לאמילי. "אוסטין" אמרתי וקמתי כשהוא יצא מהכיתה והעברתי מבט באמילי כשהיא מחייכת חיוך שטני. "אוסטין" צעקתי לעברו כדי שיעצור מה שלא הצליח. אוסטין הלך כל כך מהר ובדרך בעט בכמה דברים. הוא יצא החוצה והתיישב בפינה מרוחקת על הדשא. 'מה קורה פה?' שאלתי את עצמי והתקדמתי אל אוסטין כשאני רואה את ראשו בין ברכיו ויד אחת על ראשו והשנייה על הדשא. כשהייתי ממש מאחוריו ראיתי אותו מוציא את הדשא בחוזקה מה שגרם לי לרעוד במקום. התיישבתי לידו והוא בכלל לא הרגיש. "אוסטין" מלמלתי בלחש ואוסטין הביט בי כשדמעות על פניו. "לכי מפה" אמר וחזר לתלוש דשא. שמתי את ידי על ידו שתלשה את הדשא. "מה קרה? מי זאת?" לחשתי ושמתי את ידי השניה על גבו. "זאת מי שבגדה בי" אמר. "מה" אמרתי בשוק כשפי נפתח ועיניי מתרחבות. "אני.. לא.. מאמינה" גמגמתי ושמתי את ידיי על פניי. מה לעזאזל היא עושה פה? לפי המבט שלה והחיוך שלה היה נראה כאילו היא באה לפה באמת בשביל משהו. נאנחתי כשהרגשתי גוש גדול בגרוני וחיבקתי בחוזקה את אוסטין. לא ידעתי מה לומר או מה לעשות באותו הזמן.. מה שאני יודעת זה שלאוסטין השנה יהיה נורא קשה.

***

"נו תעלו כבררר" צעקתי בחוזקה על זואי ואשלי כשהן עלו לביתי בזמן ששאלו אותי שאלות על אוסטין. "בסדר מה יש לך" אמרה אשלי והן עלו בשקט. אני מעוצבנת ברמות. נכנסנו לחדר שלי ואני זרקתי את התיק שלי לצד בחוזקה ונשכבתי על מיטתי. "אתן רוצות לדעת מי זאת!? אז אני אגיד לכן! זאת החברה לשעבר של אוסטין שבגדה בו!! ועד היום הוא פגוע ממנה והיא רק ממשיכה לפגוע בו!!! עכשיו אני צריכה להתמודד עם הבעיות של העבר של אוסטין?! ולהתמודד עם האקסית שלו כל השנה הזאת?!" צעקתי בחוזקה כשאני זורקת כרית אחת לכיון הדלת ונוהמת בכעס. "הכל היה כל כך מושלם! למרות שהוא עדין פגוע הכל היה פשוט מושלם! שום דבר לא הפריע בקשר שלי ושל אוסטין וכמובן שאני שיניתי אותו לטובה ויכול להיות שבקרוב הוא יכול לחזור למה שהוא היה ממקודם. ולא רק זה הוא יכול לחזור לסמים, לעשן ולחזור לשתות!!" צעקתי בחוזקה כשדמעות בעיניי מתחילות לרדת בלי סוף. אשלי וזואי הסתכלו עליי בשוק ועמדו בצד המומות מסתכלות אחת על השניה. "בבקשה, לא סתם הרגשתי הרגשה רעה על זה שהיא תבוא! יש לך עיניים רעות וחיוך רע ותחמני, רואים עליה שהיא באה לפה בשביל להכאיב לאוסטין!!!" צעקתי בכל כוחי. לא הרגשתי כבר כוח אז פשוט שכבתי על הבטן ולא הפסקתי לבכות על הכרית בשקט. "מור.." אמרה בשקט אשלי והתקדמה למיטתי ביחד עם זואי. הבכי שלי רק התגבר וכך גם הקולות. "הכל יהיה בסדר.." אמרה זואי וניסתה למצוא את המילים המתאימות. "שום דבר לא יהיה בסדר!!" אמרתי בכעס עצום אבל בשקט. אין לי כוח לכלום. "אנחנו איתך" אמרה אשלי וליטפה את גבי.
מה מצפה לי ולאוסטין עכשיו..?