הסוד – פרק 18

הסוד
פרק 18:

"שמעתי שמגיעה אלינו תלמידה חדשה" אמרה לי אשלי וגרמה לי לפתוח עיניים "באמת? בכיתה שלנו?" שאלתי "כן" ענתה זואי "וואי, נקווה שהיא נורמאלית.." אמרתי וגלגלתי את עיניי כשראיתי מולי את חבורת הבנות מסביב לבנים. "את יודעת, רוב הבנות החדשות שקטות. לא שהן ישר מתחברות לבנים" אמרה אשלי "לא נכון! את לא זוכרת את נועה?" אמרה זואי ועשתה פרצוץ מגעיל. "טוב, זאתי מסוגלת להכל" אמרה אשלי ונאנחה. נועה היא ילדה שהצטרפה לפני שנה והיא בלתי נסבלת. רק הגיעה וכבר כל הבנים היו סביבה והיא ממש נותנת לבנים להתקרב אליה. עכשיו הרבה בנות מסתובבות אחריה למרות שהיא לא שמה שם על אף אחת ומה שמעניין אותה זה רק בנים. "אני לא יודעת מה איתכן בנות, אבל יש לי הרגשה נורא נורא רעה" אמרתי והרגשתי את הבטן שלי מתהפכת ואין לי מושג למה. "למה? אף אחד עוד לא מכיר אותה" אמרה זואי "אני יודעת.. אבל.. לא יודעת יש לי הרגשה רעה" אמרתי בגימגום. "מתי היא מגיעה?" שאלה זואי את אשלי "אמרו שמחר" היא ענתה ונכנסנו לכיתה.

***

בהמשך היום לא הרגשתי טוב אז הלכתי הביתה. "רוצה תה?" שאלה אותי אמא "כן.." עניתי חסרת כוחות ועליתי למעלה ונשכבתי במיטתי. 'איפה את?' שאל אוסטין בהודעה 'בבית, לא מרגישה טוב' עניתי 'אני יכול לקפוץ אלייך אחרי הלימודים?' שאל 'אם אתה רוצה להידבק אז כן' רשמתי 'איזה להידבק, אני בא לארח לך חברה' רשם והוסיף סמיילי קורץ 'בכיף' עניתי והנחתי את הפלאפון בצד. מאז שאני ואוסטין הודנו באהבה הפכנו לחברים. ותמיד כשאנחנו ברחוב או בבית הספר ותלמידים רואים אותנו אז כולם עושים עיניים שאני עם 'הערס של השכבה'. הלוואי וכולם ידעו מי זה אוסטין האמיתי. אני כל כך מאושרת איתו. אנחנו צוחקים, הולכים למקומות. מה עם ראיין? ראיין ממשיך להיות עם בנות ומשחק איתן. לא אכפת לי, אני יודעת שלא כדאי להתקרב אליו. כשלראיין נודע שאני ואוסטין חברים הוא היה בשוק ולא הפסיק להסתכל עלינו. לא הבנתי מה היה המבט; כעס? קנאה? אין לי מושג. "קחי" אמא שלי הושיטה את התה "תודה" אמרתי והתיישבתי על המיטה בישיבה מזרחית והתחלתי לשתות את התה. "אוסטין יבוא, זה בסדר?" שאלתי ואמא שלי חייכה "ברור שזה בסדר" ענתה ויצאה מהחדר. אמא שלי נורא נורא אוהבת שאני איתו. היא לא ידעה מי הוא היה לפני.

***

"שאלוםם" צעק אוסטין כשהוא נכנס בדלת חדרי "היי" עניתי ביובש "וואו את נראת נורא" אמר והתיישב לידי "תודה באמת" אמרתי ומשכתי באפי "מה קרה?" שאל "לא יודעת, רע לי מהבית ספר. אני בעצמי לא יודעת מה זה. כאב בטן או כאב ראש, אין לי מושג" אמרתי והתיישבתי על המיטה כשלצידי 3 כוסות תה שגמרתי, כן אני לא נורמאלית. אוסטין שם את ידו על הלחי שלי וגרם לי לחייך "ככה יותר טוב" אמר ונישק אותי ומיד דחפתי אותו "דיי אתה תידבק" אמרתי בצחקוק "נו אז מה, אני לא יכול דקה בלעדייך" אמר וגרם לי לחייך חיוך ביישני. "תעשי מקום" אמר ונכנס מתחת לשמיכה והתיישב לידי. "שמעת על הילדה החדשה?" שאל אותי "כן.. יש לי הרגשה רעה בנוגע לזה" אמרתי "מה זאת אומרת?" שאל "אין לי מושג. מאז שאשלי אמרה לי את זה התחלתי להרגיש לא טוב. באמת שלא יודעת" אמרתי "זה סתם צירוף מקרים את יודעת.." אמר "אולי כן.. ואולי לא.." אמרתי והסתכלתי בעיניו של אוסטין. "קחי" אמר והושיט לי כדורים "אוי, תודה" אמרתי ושתיתי את הכדורים. דווקא עכשיו נגמרו לי הכדורים בבית. טוב שיש לי את אוסטין שחושב על הכל. "מה עם ליה?" שאל וחייך "מה יכול להיות עם ליה? יושנת, אוכלת וזוחלת בכל הבית" אמרתי וצחקתי ובדיוק ליה זחלה לחדר שלי "והנה רק דיברנו על הזחל הקטן והחמוד הזה" אמר אוסטין וקם ממיטתי והרים את ליה. "תרחיק אותה ממני" אמרתי. אני ממש ממש מפחדת מזה שאני אדביק מישהו. זאת כאילו אשמתי שמישהו חולה. לא נעים. "תרגעי כבר" אמר והרים את ליה למעלה מה שגרם לה לצחוק. "נסיכה קטנה" אמרתי בשקט. אוסטין שם את ליה על החזה שלו מה שגרם לצמרמורת לעבור גופי מהמראה. "את יודעת מי זה?" שאלתי והצבעתי על אוסטין כשהיא תופסת באצבע שלי. "זה אוסטין" אמרתי "חבר שלה" הוסיף ואני צחקתי. "את יודעת כמה זמן לא הייתה לי חברה?" שאל אחרי שהחזיר את ליה לאמא שלי. "לא, ספר לי" אמרתי וצחקתי קלות. "יותר משנה וחצי" אמר "פשש, אתה לא אחד כזה" אמרתי "הייתי אחד כזה.." אמר והסתכל בעיניי "מה אתה אומר.." אמרתי במלמול "אבל אז הגיעה אחת שאהבתי אותה באמת. והיה לה קשה להאמין בזה עד שהיא התחילה להאמין לאט לאט כשהיא התחילה להתקרב אליי" אמר ושתק לרגע "אבל.. אחרי שהיינו חברים לפחות יותר משנה מצאתי אותה עם מישהו אחר" אמר והשעין את ראשו על המיטה. "ועוד הרבה לפני, היא הייתה החברה הכי טובה שלי מכיתה ז' " אמר ועיניו הפכו לאדומות. שתקתי, לא ידעתי מה להגיד. אוסטין שבור.. התקרבת אליו וחיבקתי אותו חזק חזק "אני מבטיחה לך" אמרתי וגרמתי לאוסטין להביט בי "שאני לא אעזוב אותך למען מישהו אחר" אמרתי והסתכלתי בעיניו. אני מוכנה להישבע. "אני יודע.. אבל אני כן מפחד מזה. אבל אני סומך עלייך כי אני באמת אוהב אותך" אמר וליטף את הלחי שלי. "ורק בגללה אחרי שנפרדנו הפכתי להיות 'הערס של השכבה' כי היא שינתה אותי, היא פגעה בי" אמר ודמעה נזלה מעינו וניגבתי אותה "היא עדיין פוגעת בך?" שאלתי ואוסטין הנהן "אתה עדיין מרגיש אליה משהו?" שאלתי "לא. אבל אחרי כל כך הרבה זמן של חברות, לראות אותה כל כך נהנת כאילו לא היה אכפת לה ממני.. שובר אותי.. כי רק בגללה השתנתי לכזה ולא רק זה.. התחלתי לקחת סמים ולשתות.. כמובן שעכשיו אני לא שותה והפעם שעוד שניה יכולתי למות אני לא עומד לקחת סמים יותר בחיים" אמר והסתכל בעיניו. הוא מתכוון לכל מילה. "מבינה אותך" אמרתי והשענתי את ראשי על כתפו. "אני אוהבת אותך" אמרתי "גם אני אותך" ענה ונשק לראשי.