הסוד – פרק 17

הסוד
פרק 17:

"מור קומי, כבר שתיים עשרה" אמא שלי העירה אותי. חייכתי כשפתחתי את עיניי כי הבנתי שזה היום של המסיבה. קמתי מהמיטה והתקלחתי. בזמן המקלחת לא הפסקתי לחשוב על הנשיקה ביני לבין אוסטין. לאחר מכן יצאתי אכלתי את ארוחת הבוקר כשלצידי יושבת ליה ואימי מאכילה אותה. "מתרגשת?" שאלה אותי אמא "כן" אמרתי וחייכתי. "מתי התור היום למספרה?" שאלתי "בארבע" אמרה והנהנתי. לאחר שסיימתי לאכול לקחתי את מוקו לטיול. 'היום זה קורה' שלחה לי אשלי הודעה עם סמיילי קורץ. 'כן, עם מה את באה?' שאלתי 'שמלה שחורה. אל תדאגי היא לא חשופה. היא ארוכה' רשמה 'מעולה' רשמתי והוספתי סמיילי קורץ. 'יש מצב את שואלת את אוסטין אם הוא יכול לקחת אותי?' שאלה 'כן בטח, אני בטוחה שהוא יביא גם את קייל' אמרתי ועשיתי סמיילי צוחק. 'אוי לא.. טוב לא נורא.' רשמה 'מתי את צריכה שהוא יהיה אצלך?' שאלתי 'שיהיה אצלי בשבע ורבע. את יודעת, אני רוצה להיות בין הראשונים. שיסמס לי' רשמה. 'אני לא מבינה, למה את לא מבקשת?' שאלתי 'נו מה הבעיה אין לי כוח' רשמה 'ולכתוב יש לך כוח' עניתי 'בקיצור תבקשי וזהו' אמרה. המשכתי לטייל עם מוקו והתקשרתי לאוסטין. "היי" אמרתי "היי" ענה ושמעתי חיוך בקולו. "אתה בא היום נכון?" שאלתי "ברור, איזה שאלה" אמר וצחק "יופי. אתה יכול אולי לקחת את אשלי? כי אנחנו נוסעים ממש מוקדם" אמרתי "כן בטח, מתי?" שאל אותי "תהיה בסביבות שבע ורבע ככה אצלה ותסמס לה. קייל גם בא?" שאלתי "כן אני גם לוקח אותו" אמר וצחק "מעולה" עניתי וחייכתי "את לא מבינה כמה אני מחכה להערב" אמר ואני חייכתי "תאמין לי שגם אני. אפילו יותר ממך" אמרתי וצחקתי "טוב.. אז ניפגש" אמר "ניפגש, ביי" אמרתי וניתקתי.

***

"נו אמא אנחנו נאחר בסוף" אמרתי כשאמא שלי התלבשה "כולה מספרה" אמרה "הם יחכו" הוסיפה ואני גילגלתי עיניים. "אווו נו אמא יש לנו מלא מה לעשות. תסרוקת, ציפורניים, איפור. נו כבר" אמרתי בקול כשאני נשענת על הקיר ליד הדלת "מה זה הצעקות האלה?" שאל אבא שלי שצץ מהמטבח "אני ואמא צריכות להיות במספרה עוד חמש דקות ונסיעה לשם עשר דקות והיא לא מוכנה עדיין!!" אמרתי בכעס "נו אז מה כולה מספרה" אמר אבא שלי והרים את כתפיו. פתחתי את פי "תעשה טובה, לך לקחת את העוגה מהחנות" אמרתי והצבעתי על הדלת ואבא שלי צחק. "מה את כל כך נלחצת?" שאל "כי מספיק אתם מאחרים לכל מקום גם לאירוע הכי חשוב לאחר?!" אמרתי ונאנחתי. "זהו תפסיקי, יוצאים" זימרה אמא שלי. "סוף סוף" אמרתי ויצאתי מהדלת.

***

לאחר שחזרתי מהספרה ביחד עם אמא שלי השעה הייתה שש. ככה שהיינו צריכים להתלבש ולצאת. לבשתי בעדינות את ההשמלה שלי ונעלתי את נעלי העקב השחורות שלי. הרמתי את מבטי על המראה ובחנתי את עצמי. שיער אסוף למעלה עם נפח וכמה תלתלים יוצאים ממנו. על הנפח מודבקים פנינים קטנים. על פניי היה איפור עדין מעושן בצבע אפרפר ומרחתי על עצמי אודם ורדרד עדין. ראיתי את התכשיטים החדשים שקניתי. צמיד ועגילים. שרשרת הייתה מיותרת אז לא קניתי. ולבסוף חייכתי למראה. אני מרגישה יפה. "מור תלבישי בבקשה את ליה" צעקה לי אמא מלמטה "אוקיי" צעקתי חזרה. התקדמתי לחדר של ליה וחייכתי אליה. "שלום" אמרתי בשקט והוצאתי את השמלה מהארון. "אנחנו חוגגים לך היום" אמרתי וחייכתי כשאני מלבישה אותה. "איזה יפה את" אמרתי וצחקתי כשנזכרתי בשמלה שאני לבשתי לאירוע שלי. שמתי על רגליה הקטנות את הסנדלים החדשים וליה נראתה כמו בובה. "יפה שלי" אמרתי וחייכתי. לקחתי אותה על ידי והתבשמתי. לאחר מכן ירדתי למטה להורים שלי. "יוצאים?" שאלתי "יוצאים" אמרו ההורים שלי בחיוך והתקדמנו למכונית.

***

"יפה שליי" צעקה אשלי כשנכנסה לאולם. אשלי הייתה לבושה בשמלה שחורה ארוכה ומכובדת שחמיאה לה מאוד. עם איפור מעושן אפרפר דומה לשלי ונעלי עקב שחורות כששערה מתולתל בבייביליס. "איזה יפה את" אמרה וחיבקה אותי "גם את" אמרתי וצחקתי. ראיתי את קייל ואוסטין מתקרבים אליי. כבר כאב לי מלחייך. "מזל טוב" אמר קייל וחיבק אותי לא לפני ששלושתם שמו כסף בכספת. קייל לבש ג'ינס שחור עם חולצה בצבע תכלת עם פסים דקים מכופתרת. "תודה" אמרתי בחיוך וחיבקתי אותו חזרה. שיט מה אני עושה עכשיו? מנשקת את אוסטין בפה? בלחי? או שרק מחבקת אותו? אוסטין התקדם אליי והוא היה פשוט מהמם. הוא לבש גם ג'ינס שחור וחולצה לבנה מכופתרת. "מזל טוב" אמר וחיבק אותו. וכמו תמיד, הריח של הבושם שלו ממכר אותי. "תודה" אמרתי וחייכתי. כשהתנתקנו מהחיבוק הסתכלתי בעיניו וקירבתי את שפתיי לשלו. אם כבר התנשקנו והודנו באהבה, אז צריך להראות אותה לא? חייכתי כשהתנתקנו ושלושתם הלכו לשולחן שבוא המשפחה שלי יושבת כדי שישבו לידי. ראיתי את אימו של אוסטין מדברת עם ההורים שלי. לאחר מכן היא התקדמה אליי "מזל טוב" אמרה בהתרגשות וחיבקה אותי "תודה רבה" חייכתי "איזה יפה את" אמרה ונשכה את שפתה התחתונה "תודה" השבתי בנימוס. "מה ראיתי עכשיו עם אוסטין?" שאלה וישר הסמקתי. "מזל טוב גם על זה" אמרה וצחקה "תודה" אמרתי בצחקוק ואימו של אוסטין התקדמה לשולחן שבוא אנחנו יושבים.

***

לאחר כמה ריקודים הגיע הזמן לברך את ליה. ההורים שלי בירכו אותה ואיך לא כמובן שהם בכו. לקחתי את ליה על ידיי וקירבתי את המיקרופון אליי. לא הייתי צריכה שום דף. ידעתי בדיוק מה לומר. "אחותי הקטנה ליה, את לא מבינה איזה אושר הבאת למשפחה שלנו ברגע. חיכיתי לך כל כך הרבה זמן וסוף סוף הגעת. אני אחותך הגדולה ואת צריכה לדעת שאת תוכלי לספר לי את כל מה שיושב לך על הלב כי אני לא רק אחותך אני גם החברה הכי הכי טובה שלך. גם כשתגדלי יהיו מולך מכשולים ונקווה שלא הרבה, אני אהיה לצידך כדי לתמוך בך ואהיה אוזן קשבת בשבילך. אני מאחלת לך שתגדלי בבריאות, שתמשיכי להיות יפה כמו שאת ושתגדלי עם אישיות מדהימה. קיבלת זוג הורים מדהימים ואני מבטיחה לך שיהיה לך הכי כיף איתם. כי בכל זאת אני איתם כבר שש עשרה וחצי שנים. דבר שני, אני רוצה להודות להורים שלי שהביאו אותך לעולם. אני רוצה להודות גם לכם משפחה יקרה שאתם עוזרים לנו ותומכים בנו בלי סוף. ולכם אורחים וחברים יקרים תודה שהגעתם לחגוג איתנו את המסיבה של האושר הקטן הזה" אמרתי ברגש וראיתי כמעט אצל כל האורחים דמעות בעיניים וחיוך על הפנים. לאחר שרוב השמפחה סיימה גם לברך את ליה התחילה שוב המוזיקה ורקדתי עם אוסטין, אשלי ולוק. לאחר המוזיקה החזקה התחילה להתנגן מוזיקה חלשה ונעימה מה שמעיד על ריקוד סלואו. "זוגות מוזמנים לרחבה" אמר הדי ג'יי ואשלי וקייל ישר קפצו אחד על השני והתחילו לרקוד. אוסטין התקדם אליי ולקח את ידי "רוצה לרקוד איתי?" שאל בשקט ואני הנהנתי. אוסטין שם את ידיו על מותניי ואני על עורפו. יש מצב יותר נעים מזה? התנשקנו נשיקה קצרה שאומרת הכל. אוסטין השתנה. ואני זאת ששיניתי אותו. לימדתי אותו לאהוב. אבל יש עדיין סוד שמוחבא.
היום הכי מרגש שהיה לי בחיים <3