הסוד – פרק 14

הסוד
פרק 14:

קמתי לצידו של אוסטין על הכיסאות שבבית החולים. הרגשתי כל כך רע, לא היה לי נוח לישון וכל הגוף כואב לי. מיד אחר כך אוסטין התעורר. "בוקר טוב" אמר והתמתח "בוקר טוב" עניתי וחייכתי "אתה יודע, יכולת ללכת הביתה. למה נשארת?" שאלתי "כי לא רציתי להשאיר אותך לבד" אמר "אני לא לבד פה, את יודע" אמרתי וצחקתי "אבל תודי שבלעדיי היה לך משעמם" אמר וחייך חיוך ניצחון "אוקיי, אוקיי" אמרתי ונכנסתי לחדר של אמא שלי כשאוסטין בחוץ. אמא שלי עדיין ישנה וגם אבא שלי. הוצאתי מהתיק שהבאתי מהבית מי מנטה כדאי לנקות את הפה. לקחתי שתי כוסות ומזגתי בהם קצת מהמי מנטה. לאחר מכן יצאתי החוצה והושטתי לאוסטין. מיד אחר כך הלכנו וקנינו קפה ועוד כמה דברים מהקפטריה גם להורים שלי. כשהחזרנו הכל לחדר אז רציתי ללכת לראות את התינוקת. מעניין איך אמא שלי תקרא לה. אני ואוסטין התקדמנו לתינוקיה ואחרי חיפוש בין כל התינוקות סוף סוף מצאתי את אחותי. "שלום" אמרתי בשקט ולקחתי אותה על הידיים. "אני אחותך הגדולה" לחשתי והיא הושיטה לי את ידה הקטנה מה שגרם לי לצחקק ולתת לה את הזרת שלי. הסתכלתי עליה וראיתי עיניים כחולות עם הרבה שיער חום בהיר. גם אני כשהייתי קטנה נראתי ככה רק שעם הזמן השיער שלי הפך לשטני והעיניים שלי הפכו לירוקות. "עזבי, היא לא דומה לך" אמר אוסטין וצחק. "כשהייתי קטנה אני גם נראתי ככה" אמרתי ושמתי את הקטנה על העגלה והלכנו ביחד איתה לחדר של ההורים. כשהגענו ההורים שלי היו כבר ערים והם ביקשו מאיתנו לחזור כי בעוד כמה שעות הם יחזרו איתנו. התקדמתי לאמא שלי וחיבקתי אותה תוך כדאי שהיא לוחשת באוזני "דבר ראשון, תחפשי אולם טוב כדאי לחגוג לילדה ודבר שני, אוסטין ממש מוצא חן בעיניי" אמרה אמא שלי וגרמה לי להאדים ברמות מטורפות. אני עדיין לא יודעת מה קורה ביני לבין אוסטין. מה שכן, אני מרגישה אליו רגשות אבל אני לא יכולה להודות.

***

"מזל טובב" המשפחה והחברים שלנו צעקו כשנכנסו לבית. אכלנו ביחד וחגגנו ומיד אחר כך עליתי ביחד עם אשלי וזואי לחדר שלי. "אני חייבת למצוא אולם טוב לליה, יש הצעות?" שאלתי אותן. אמא שלי בחרה את השם ליה לאחותי. "כן" אמרה אשלי והתחילה ליזרוק מלא אולמות כשאני רושמת לעצמי בדף. ברור, היא אחת שמבלה הרבה אז בטח היא הייתה בכל אולם אפשרי. אחרי שסיימנו זואי שאלה אותי שאלה. "מה עם אוסטין?" שאלה והביטה בי. התקדמתי למיטה ונשכבתי עלייה כשזואי ואשלי לצידי. "אני לא כל כך יודעת. מה שאני כן יודעת זה שאני אוהבת אותו. כמה שהוא היה ארס בפעם הראשונה שהכרתי אותו הוא השתנה. זוכרות איך הוא היה מתלבש שחור והיה קר ואדיש לכולם? אז עכשיו הוא לא כזה.. במיוחד לא אליי. הוא עוזר לי והוא תמיד לצידי. אפילו כשהוא תפס את ראיין עושה לי את זה הייתן חייבות לראות את הפרצוף של אוסטין אחרי שהוא הבריח את ראיין. הוא הסתכל עליי במבט כל כך דואג. הוא לא כזה.." אמרתי כשאני מעבירה מבטים לזואי ולאשלי. "אני שמתי לב שמאז שהגעת לבית ספר והוא פגש אותך אז הוא הישתנה לגמרי. אני איתו כבר יותר מארבע שנים בבית הספר. רק בכיתה י' הוא הפך לכזה ואין לנו מושג למה. מה שכן, שמועות רצות שזה בגלל החברה שלו לשעבר" אמרה לי זואי. "אתן יודעות שיום אחד פגשתי את אוסטין בבית החולים כשהוא לקח מנת יתר אז אמרתי לו שכל החיים עוד לפניו ואז הוא אמר בשקט שום דבר לא שווה בלעדייה. כנראה שבאמת קרא לו משהו עם החברה שלו.. אבל למה ואיך בדיוק הוא הפך לכזה?" שאלתי "אני יודעת שאוסטין היה חבר שלה יותר משלוש שנים. זאת אומרת מאז כיתה ז' וזה המשיך לט'. בטח עם הזמן הקשר הפך ליותר חזק כי מה יכול לקרות בכיתה ז'?!" אמרה אשלי "שלוש שנים זה הרבה.. כנראה הם היו חברים נורא טובים ולאט לאט בכיתה ט' הם הפכו להיות בקשר רציני והיא כנראה פגעה בו עם מישהו אחר. אבל הסיבה ממש מוזרה ששנתיים שלמות הוא הפך לכזה, כנראה זה יותר מדי רציני" אמרה זואי "כשאני חושבת על זה, דיברתי עם אמא שלו והיא אמרה בשקט שהיא כל פעם ממשיכה לפגוע בו. הוא ואמא שלו אף פעם לא אמרו לי מי זאת. הם רק כל פעם מילמלו כמה מילים ושמעתי אותם. כנראה שאותה הנערה ממשיכה להציק לו איכשהו וזה לא מפסיק לפגוע באוסטין. כנראה הוא עדיין מרגיש אלייה משהו" אמרתי ואת המשפט האחרון אמרתי בכאב עצום. "אז מה שאנחנו הבנו: הייתה לו חברה שלוש שנים והיא פגעה בו והיא ממשיכה לפגוע בו. לא רק זה, אולי הוא גם לא שכח ממנה ועדיין קצת אוהב אותה" אמרה אשלי "אבל אתן יודעות שיכול להיות שזה לא נכון. ככה זה נראה." אמרה זואי והסתכלה עליי. "יכול להיות שזה נכון ואולי גם לא. אבל אני אוהבת אותו. ואם הוא לא שכח ממנה אז אין לי סיכוי" אמרתי בשקט "את תגרמי לו לשכוח אותה. אתה יודעת, קודם את צריכה לדעת מה הבעיה האמיתית שהוא הפך לכזה. יכול להיות שזה בכלל לא בגלל זה. ואם כן, תגרמי לו לשכוח ממנה. זה לא דבר רע. ההפך, זה יעזור לו והוא ימצא מישהי יותר טובה ממנה.. שזאת את" אמרה זואי כשהיא מסתכלת בעיניי "זואי צודקת ואני מציעה לך לדבר איתו. אבל אל תבואי אליו ותהיה צפויה. אל תבקשי ממנו בכלל לספר לך. אם הוא ירצה הוא יעשה את זה. פשוט תתקרבי אליו ותתני לו הרגשה שהוא יכול לדבר איתך על הכל" אמרה אשלי "נראה מה נעשה" אמרתי והסתכלתי על השעון. השעה הייתה שתיים עשרה בלילה והרגשתי את העייפות שולטת עליי. "לילה טוב בנות" אמרתי כשאני מתכסה בשמיכה ואשלי וזואי יורדות למיזרונים "לילה טוב" אמרו ונרדמנו במהרה.