הסוד – פרק 12

הסוד
פרק 12:

"היי" אמרה לי אשלי חצי ישנה כשהייתי מתחת לבית שלה בדרך לבית הספר. "היי" עניתי בצחקוק "מה קרה לך אתמול? כל בית הספר מדבר על זה" אמרה לי אשלי וגרמה לי לפתוח את עיניי "על מה הם מדברים?" שאלתי בחשש "על ראיין ועלייך.. בשיעור שלישי.." אמרה "אוי לא…" אמרתי ונאנחתי. אני לא אסלח בחיים לראיין אחרי מה שהוא עשה לי. "עזבי… את כנראה כבר יודעת לבד.. זה נכון" אמרתי בשקט "חתיכת זבל" מלמלה אשלי. "תגידי, אם מי אנחנו בסוף יושנים בחדר?" שאלה אותי אשלי. הסתכלתי עליה "רק אל תכעסי" אמרתי לה "אל תגידי לי.. אוסטין" אמרה ונעצרה "כן.. וחבר שלו" אמרתי "נו מה את רצינית איתי?!" צעקה אשלי "נו מה את רוצה.. אוסטין לא כזה גרוע כמו שכולם חושבים.. את לא חושבת שהוא עבר שינוי? הוא כבר לא הולך עם בגדים שחורים וכל זה.. את חבר שלו עוד לא הכרתי אבל אני חושבת שיהיה בסדר.." אמרתי והתקדמתי עם אשלי לשער בית הספר "טוב מה שתגידי.. אני מקווה שהכל יהיה בסדר" אמרה וגילגה עיניים.

***

"מור" צעקה לי חבורה של תלמידים בהפסקה כשהתקדמתי ללוקר שלי ביחד עם אשלי וזואי. זואי היא חברה של אשלי שהכרתי היום. היא ילדה מהממת, שיער שחור ועיניים חומות גדולות. הסתובבתי אחורה ומיד אחריי זואי ואשלי והחבורה רצה אליי מה שגרם לי לפתוח עיניים וללכת אחורה "כן?" שאלתי אותם מפוחדת, אני לא מכירה פה אף אחד. "מה קרה עם ראיין?" שאלו אותי והחלפתי מבטים עם זואי ואשלי. "למה אתם מתכוונים?" נסיתי להיראות תמימה. "נו מה שקרה בשיעור השלישי וזה.." אמרה לי אחת הבנות שם "נו אז אם אתם יודעים, מה אתם רוצים ממני?" שאלתי כשדמעות מאיימות לצאת מעיניי "תספרי פרטים" כולם אמרו ביחד ודמעה אחת ירדה מעיניי "זה לא עניינכם" התפרצה אשלי "נו מה הבעיה" אמרה החבורה "תעזבו אותה כבר" אמרה זואי ואני רק יצאתי מגוש התלמידים הענקי והלכתי לכיוון השירותים. מה הם רוצים ממני? מה כל כך אכפת להם מזה? נכנסתי לתא שירותים ונעלתי את עצמי כשאני מתיישבת ובוכה. "מור.. תפתחי לנו" אמרה זואי "עוד שניה אני יוצאת" עניתי וניגבתי את דמעותיי. הוצאתי מהתיק שלי בקבוק מים ושתיתי ממנו. לאחר שנרגעתי לגמרי יצאתי מהתא כשזואי ואשלי מולי "מה הקטע שלהם" מלמלה אשלי וחיבקה אותי ומיד אחר כך זואי.

***

התקלחתי וראיתי הודעה בפלאפון שלי. נכנסתי לוואצאפ וראיתי שההודעה מהקבוצה שלי של זואי ואשלי. 'אני חייבת לצאת, רעיונות?' שאלה אשלי 'כמו תמיד..' רשמתי והוספתי סמיילי מגלגל עיניים. 'בא לכן פגישה קטנה בגלידה פה ליד?' שאלה זואי 'נשמע טוב' רשמה אשלי 'יאללה בואו בחמש' רשמתי 'בחמש מתחת לבית של מור' רשמה אשלי. הבית שלי הכי קרוב לגלידה. 'אוקיי' רשמתי וגם זואי. השעה הייתה ארבע והלכתי להתלבש. לבשתי חולצה כחולה רופפת וג'ינס לבן ונעלי בובה שחורות. עשיתי ביביליס בקצוות ואספתי את שיערי לקוקו גבוה והדוק. למרות שאנחנו הולכות רק לגלידה אנחנו תמיד מתלבשות יפה, למרות שבסוף זה יגמר במסיבה פה קרוב רק בגלל אשלי. לקחתי את הפלאפון והכנסתי למגן שלי כסף. "אמא יצאתי" אמרתי לאמא שלי שראתה טלוויזיה "לאן?" שאלה "יציאה עם זואי ואשלי" אמרתי בחיוך "מי זאת זואי?" שאלה ונזכרתי שלא סיפרתי לה עליה. "חברה של אשלי, הכרתי אותה היום והיא ממש נחמדה" אמרתי תוך כדי שאני בודקת את ההודעה שאשלי שלחה לי. 'תצאי אנחנו למטה' אשלי כתבה "אוקיי, תהנו" אמא שלי אמרה וירדתי במדרגות. "היי" אמרתי כשראיתי את זואי ואשלי. אשלי הייתה לבושה בג'ינס שחור וחולצה לבנה עם נעלי בובה לבנות וזואי התלבשה בשורט וחולצה רופפת ורודה עם נעלי בובה שחורות. "היי" החזירו לי והתקדמנו לגלידה. כל אחת הזמינה את הטעם האהוב עליה והתיישבנו על הספסל הקרוב. "תגידי זואי אם מי את בחדר?" שאלתי אותה "סתם כמה ילדים מהשכבה שאני מכירה, הולך להיות ממש רועש" אמרה וצחקה "גם אצלנו יהיה חגיגי אל תדאגי" אמרה אשלי וגרמה לי לגלגל עיניים ולצחקק. מחשבה עברה בראשי: אני אוסטין וחבר שלו רבים על משהו כשאשלי בצד יושבת עם פרצוף שעומד להתפוצץ ובסוף היא צועקת עלינו שאנחנו חבורת תינוקות, כמו תמיד. "אני אומרת לך, הם יתנהגו כמו תינוקות" אמרה אשלי וגרמה לי לצחקק אחרי המחשבה שעברה בראשי. תמיד כשמישהו רב אז היא קוראת לו תינוק. "נראה אותך יום בלי מסיבה" עקצתי חזרה וחייכתי חיוך מנצח. אשלי רק פערה את הפה שלה ופתחה עיניים "אל דברי איתי" אמרה. כנראה שגם היא תינוקת לפעמים לא?! "אוקיי, את ביקשת" אמרתי ושתקתי. זואי רק צחקה בלי הפסקה על הריב המטומטם שהיה כרגע. תמיד אני מוצאת את אשלי במסיבות. היא לא משתכרת או משהו כזה.. היא פשוט אוהבת מוזיקה חזקה ולזוז הרבה, אבל לא בהגזמה. אחרי ששעתיים שלמות של דיבורים כשאני ואשלי לא החלפנו מילה כי היא לא רצתה , אשלי התחילה להתחנף אליי "נוו בסדר, אני לא יכולה ככה. סליחה אוקי?" אמרה וחיבקה אותי חזק חזק "את יודעת שאת ביקשת את זה" אמרתי וצחקתי "נו סליחההה" אמרה במבט מתחנן "אוקיי אוקיי" אמרתי ואשלי מחצה אותי ככ חזק שהתחלתי לצרוח מכאבים. לבסוף היא עזבה אותי ולא הפסקנו לצחוק. לפתע אשלי קפצה במקומה "חתיךךך" לחשה אלינו אשלי "איך השיער שלי???" שאלה ורק צחקתי "הוא בסדר, תרגעי" אמרה לה זואי. הנער התקרב ויכולתי לזהות את הפנים שלו. הוא היה עם אוסטין בהפסקה כשעדיין חשבתי שאוסטין ילד מגעיל. אז כנראה הוא בשכבה. לנער היה שיער שחור ועיניים ירוקות. משום מה הנער נעצר מולנו וגרם לי להסתכל על אשלי שהפכה לאדומה כמו עגבנייה "שלום בננות" אמר וחייך אלינו חיוך מושלם. מנסה להתחיל איתנו אע? "היי" ענינו שלושתינו כשאשלי אומרת בקול רועד. הנער צחק "אז.. שכבת יא'?" שאל הנער ובהה באשלי "כן" עניתי וצחקתי "גם אני, אם מי אתן בחדר?" שאל "אני ואשלי ביחד עם אוסטין, בטח אתה מכיר אותו" אמרתי והצבעתי על אשלי. "ברור שאני מכיר אותו, הוא החבר הכי טוב שלי. כנראה שאתם איתי גם בחדר" אמר וקרץ. ברגע הזה אשלי התחילה לצעוק "יששש" אמרה בלחש אבל המשיכה לצעוק כמו מטורפת כשזואי מנסה להרגיע אותה עם ידה. אני צחקתי והסתכלתי על הנער. הוא חמוד. הנער היה נראה מבולבל מהתגובה של אשלי וצחק במבוכה "עזוב.. היא כל הזמן ככה" אמרתי לו "אגב איך קוראים לך?" שאלתי אותו "קייל" אמר וחייך. יש לו חיוך ממש כובש. "מור" אמרתי וחייכתי גם. "זואי" אמרה זואי גם את שמה. "אני עכשיו בדיוק בדרך לאוסטין. היה נעים להכיר אותכן, ביי" אמר "ביי" ענינו שלושתינו וקייל הלך. כשקייל התרחק אשלי קפצה ממקומה והתחילה לדלג בשמחה "זהו, הוא שלי, הוא שלי" זימרה לעצמה ואני וזואי צחקנו. "עכשיו הולכים למסיבה ליד הבית שלי. שכן עושה מסיבת פרידה" אמרה וצהלה בשמחה. קמנו מהספסל והתקדמנו למסיבה.
ללא ספק זה היה יום מצחיק במיוחד חוץ ממה שקרה בבית הספר :).