הסדרה: תחרות הכישרונות. עלילה ראשונה: the libertango פרק ראשון: בחצות הלילה- קיריל.

שבו יסופר למה השיר: " היא כל כך יפה" של כוורת מתאים לילדה קוריאנית בת 12.

חיכיתי ללילה, חיכיתי לרגע שבו כולם חוץ מהשמן, אחותו והמדורה ילכו לישון. שניהם היו מקובצים, מחובקים ליד האש, מקור שחום היחיד שלהם, בכל האזור. היא לא ידעה שיש עוד מקור אחד, לצערי.
היה לי חם בסוודר של מיקי מאוס, וטרנינג עבים. הבעיה שהציקה לי הייתה מה שהיה מתחת לבגדים החמים והנעימים האלו. הייתי בקבוצה מעורבת של חמישה ישראלים, שני קוריאנים ( השמן ואחותו), ועשרה אוקרוסים. אני הייתי אחד מהעשרה. לשמן הקוריאני קראו רואי, ולה, אחותו היפה, קראו יונה… " היא כל כך יפה, זה צובט בלב שלך, אך ב… כאב עצום!!!! היא לא מבינה, שאני רוצה אותה, לא אומרת לי כלום1…." על פעם שהסתכלתי עלייה שמעתי את השי הזה בראשי, וכאשר נפנפה את שיערה השחור, נראה היה שהיא עושה את זה בטבעיות, ופרחים יפה סובבים אותה סחור סחור. אהבתי אותה. אבל נראה היה שהיא תמיד טרודה בדבר מה, וכיסיה היו מלאים בדברים חשודים. פעם אחת מצאתי אצלה בתיק פגיון משויף. הייתי בהלם. וזה רק הוסיף לאהבה והכבוד שלי כלפיה. תמיד היה לה נדן חום כזה על ירכה, זה תמיד הסב את תשומת ליבי….  האש הוסיפה לה יופי. מה שלא היה אפשרי כמעט לטעמי. יצאתי מהשק שינה הצבאי שלי, לקחתי את האמ-פי שלי מהתיק והתחלתי לצעוד לכיוון קרחת יער הקרובה למחנה. ידעתי שזה לא בטוח, כי כמעט בטוח שיראו אותי, ושאולי יגלו את סודי. השתדלתי להיות הכי בשקט שאפשר. " הייי קיריל, למה יצאת מהש"קש?" הסתובבה אליי יונה והסתכלה עליי בעיניה החומות- צהובות יפות. זה שאני מאוהב קשות בסקסית, חכמה ומדהימה, לא אומר שיש לה זכות להפריע לי בהתגנבות. שתקתי. לאחר מכן מלמלתי חצי " היייי" כזה מוזר ורצתי לכיוון אותה קרחת יער.