"הנשמה בורחת…" הקדמה +פרק 1

הקדמה:
שלום קוראים לי סוניה
אני גרה בקנדה ולומדת בבית ספר :"Dance Arts" אמי היא חד הורית ,אבא שלי עזב אותי בגיל שנה כי הבין שעוד לא הספיק כלום בחיים ואני הרסתי לו אותם .
אמי עובדת בתור מעצבת אופנה ובקרוב עומדת להשיק את הקולקציה החדשה שלה .
אני גרה עם אמא שלי בוילה ,כולם מזה מתרשמים מזה אבל למי זה אכפת ? רוב היום אני לבד בבית והבית ענקי ולהיות לבד ?טוב זה לא כיף בכלל לא !
לBFF שלי קוראים מריה ולחבר שלי קוראים שי הוא לא מהבית ספר שלי הוא לומד בבית ספר רגיל
אני נחשבת מקובלת ויפה (אבל אני לא מרגישה כך בכלל :( ) …

פרק 1♥♥♥

התעוררתי בבוקר התקלחתי,אכלתי,התלבשתי ויצאתי, בדרך לבית ספר ליד הפארק הסגול פגשתי את מריה והלכנו ביחד,זה היה היום הראשון ללימודים .
ולומר את האמת ?ממש לא התגעגתי לכיתה שלי הם כולם מעצבנים !
נכנסתי לכיתה וראיתי את מור ת'ילדה שאני הכי שונאת בעולם שנה שעברה היא גנבה לי ת'חבר ומי נראה לה שהיא תקח לי אותו (למרות שהוא לא שלי … מי צריך אותו בכלל! )והיא גם מספרת עלי שמועות .
אבל היום זה התחיל מוזר …
היא התקרבה אלי וחיבקה אותי חיבוק כזה של געגוע והרגשתי מזה מוזר …
פתאום מאוחרי הגיעה מטישהו וחיבק אותי ,ישר צעקתי:"אידיוט מה אתה עושה ??" (למרות שאפילו לא ידעתי מי זה ,כשהסתובבתי גיליתי שזה דני הילד הכי מקובל בשכונה שלי כולם מכירים אותו אבל כולם !!
ואז הוא אמר:"סליחה מאמי לא ידעתי שאף פעם לא חיבקו אותך ;-) " עניתי לו:"מי אתה חושב שאתה ?מלך העולם? אז אני יגיד לך אתה לא אבל ממש לא!! את עוד ילד אחד שחש ת'צמו יותר מדי אז תרגיע טוב!?!?!?! " הוא ענה לי בכל מוזר :"אני לא מלך העולם !! אני סתם עוד ילדה שאוהב אותך זה הכל ! מה לא מובן ?!?! " הייתה דממה בכיתה ..לא ידעתי מה לענות לו אז יצאתי מהר מהכיתה .\
הלכתי למדרגות שבדרך למרתף שם היה לי קצת שקט ,ושם חשבתי על זה שעם שי זה קרה לי מהר מידי ואפילו לא זכרתי אם הוא בכלל רצה שאני יהיה חברה שלו ודני התגלה לי באהבה מול כולם אז בעצם… מי…אוהב…אותי..? שי /דני ?
ישבתי שם לבד .
היה צלצול אך לא הלכתי לכיתה ,לא הרגשתי מוכנה לראות אותו (דני)איתי עכשיו ביחד באותה מעבדה זה השיעור היחיד שאנחנו לומדים ביחד .
ישבתי שם לבד וחשבתי על זה .
ואז פתאום ראיתי מישהו מתקרב ,זאת הייתה המנהלת היא הגיעה אלי וקראה לי לשיחה הלכתי איתה למשרד שלה ולא הבנתי מה היא רוצה מהחיים שלי .
כשהגענו לחדר שלה היא אמרה לי שהיא רצתה לדבר איתי כי ראתה שמשהו מפריעה לי בהתחלה לא זרמתי איתה אבל בסוף זה עבר חלק .
בשיחה שלנו הרגשתי כאילו היא אמא שלי ,כי אמא שלי בחיים לא דיברה איתי ככה והשיחה הזאת הייתה כל כך עמוקה וקשה אבל משחררת מהמון כאב.
המנהלת שחררה אותי הביתה כי ראתה שקשה לי .
חזרתי הביתה ,ומה שרציתי זה רק לדבר עם אמא שלי על שני הבנים כי זה הדבר היחיד שלא דיברתי עם המנהלת עליו ,כשהלכתי לאמא שלי ואמרתי שאני רוצה לדבר היא אמרה שעוד שעה נדבר ואמרתי טוב כי מה אכפת לי לדבר עכשיו או עוד שעה?
ישבתי מחדר ועברתי שלבים בקנדי ואז עברה שעה ממש מהר ,אמא שלי נכנסה לחדר זרקה לי את המפתחות ואמרה ביי מאמי יחזור מאוחר אל תחכי ,עניתי לה:"אבל מה עם השיחה ??" היא ענתה :"בפעם הבאה טוב נוני? ביי."
אמרתי טוב וסגרתי אחריה את הדלת .
רצתי לחדר שלי בוכה ומקללת אותה ואומרת :"איזו אמא היא?אם היא לא מדברת איתי אף פעם ?אפילו שאנחנו בקניות היא מדבר עם המוכר או מבקשת מימני להביא לה משהו ,או מידה אחרת או מעדן מהמקרר במכולת" ואז פתאום צלצל הטלפון זה היה שי .לא עניתי לו ,זה היה בגלל דני , לא ידעתי מה להגיד לו ,או מה לעשות ,מי אוהב אותי באמת ומי רק רוצה לנצל ,מיד אחרי זה התקשר גם דני וגם לו לא עניתי ..

המשך בקרוב … ♥