הנקמה פרק 6

קפצתי למים כדיי לעזור לו ואז…
הוא צחק והטביע אותי
"דפוק" צעקתי
"נראלך שאני לא יודע לשחות?" שאל וצחק
"וואי…אני שונאת אותך" צעקתי והטבעתי אותו
"את חזקה" אמר וצחק
יצאתי מהמים וראיתי שאיתי עוד נשאר שם
"אתה לא מתכוון לצאת?" שאלתי
"לא נעים לי פה" אמר
"טוב" אמרתי והלכתי לבקתה
נכנסתי להתקלח בזריז ולבשתי שורט שחור וגופיה ורודה
מה אני יעשה אינלי פיג'מה נורמאלית.
"מה אתה עושה?" שאלתי את איתי שראיתי אותו כולו רטוב ובלי חולצה
אני חייבת לציין שיש לו גוף מושלם.
"אני כולי רטוב" אמר
"אז לך תתקלח אל תרטיב פה הכל" אמרתי
"הולך הולך" אמר ונכנס למקלחת.
אחרי חצי שעה הוא יצא רק עם מגבת על פלג גופו התחתון
"תתלבש" אמרתי
"אינלי בגדים הם רטובים" אמר
"טוב אני יביא לך בגדים משל אח שלי" אמרתי והוצאתי חולצה לבנה ומכנס שחור
"למה נראלך שאני ילבש את זה?" שאל
"טוב איך שאתה רוצה אתה זה שנשאר ערום לא אני" אמרתי
"תביאי" לקח את הבגדים ונכנס למקלחת להתלבש
"יופי רואה זה לא כלכך נורא" אמרתי וואו הכל נראה מושלם עליו…
"זה מה שאת חושבת" אמר
"אויי תירגע" אמרתי ונכנסתי למטבח
"אתה רעב?" שאלתי אותו
"כן" אמר ונכנס למטבח
"טוב אתה רוצה חביתה?" שאלתי אותו
"אני יכול לאכול הכל" אמר ונגע בבטנו
"הכל?" שאלתי
"טוב אוליי הגזמתי" חייך
צחקתי קצת והכנתי לנו חביתות עם סלטים.
"נו אני צריכה ללכת למאסטר שף או לא?" שאלתי
"זה כולה חביתה" אמר
"כן אתה יודע איך מכינים?" שאל
"כפרה אני זה לא דוגמא טובה כריך אני לא יודע להכין" אמר
"איזה מפונק אתה אלוהים"
"מודה באשמה" אמר חחח…שרוט נודרת
"אתה שרוט במוח" אמרתי
"לא ואת" אמר
"סליחה מה אני?" שאלתי עצבנית
"פושעת,שרוטה,יתומה…" התחיל להגיד אבל קטעתי אותו
"דיי" צעקתי והלכתי לחדר והוא אחריי
"מה ישלך?" צעק
"מה ישלך אתה לא מכיר אותי אתה לא יודע למה אני 'פושעת' ויתומה" צעקתי
""אני לא יודע אבל אני רוצה לדעת" אמר והתיישב לידי על המיטה
"זה לא עיניינך" אמרתי
"רואה אי אפשר לדבר איתך את פשוט תוקפת כל הזמן" אמר
"ואתה לא?לא הספקנו להיכנס לבית וכבר התחלת לתקוף אותנו" אמרתי
הוא השתתק…סופסוף מי הוא חושב את עצמו? מה הוא מבין בכלל הילד שמנת הזה?
"יופי שמחה שאמרת את מה שיש לך להגיד עכשיו צא מפה" אמרתי
"אני מצטער" אמר
"מה?" שאלתי
"אני מצטער על מה שעשיתי לכם" אמר והסתכל עליי
"רגע הסטורי איתי מבקש סליחה" אמרתי
"תירגעי ביקשתי סליחה עוד משו?" שאל
"כן תעוף מפה" אמרתי
"אבל אני ישן פה" אמר
"אתה מה?" שאלתי
"אינלי איפה לישון ואני לא ישן על מזרון" אמר
"אתה יכול לחלום" אמרתי ונשכבתי על המיטה
"את לא ישנה פה" אמר
"ברור שכן זאת מיטה שלי" אמרתי וחייכתי חיוך ניצחון
"טוב אז את ישנה איתי" אמר
"מהה?" צעקתי וקמתי מהמיטה
"מה את מפחדת?" שאל
"בטח" אמרתי בציניות
טוב נו מה אני יעשה?שכבתי על המיטה ולאט לאט נרדמתי
באמצע הלילה התעוררתי וראיתי שאיתי עוטף אותי עם ידו הגדולה
נוו…מה עכשיו?הוא בטח חושב שאני הזונה שלו…ניסיתי להעיף לו את היד אבל הוא הידק אותי אליו בצורה שלא יכולתי לזוז…תאמת זה היה נעים והרגשתי מוגנת בין זרועותיו רגע מהה??לאאא!!!
לא היה לי ממש מה לעשות אז חזרתי לישון…
פתחתי את העיניים לאט וראיתי את איתי מסתכל עליי…היינו צמודים ברמות
קמתי מהמיטה והלכתי לצחצח שיניים
"מעייניי בוקר טוב" צעקה ליאל וחיבקה אותי
"את מרגישה יותר טוב?" שאלתי
"כן אבל אני רעבה" אמרה
"אז אני יכין לך משו לאכול" אמרתי והלכתי למטבח
"מה ברחת?" שאל איתי ונכנס למטבח
"לא ברחתי" אמרתי ושפכתי את הביצה למחבת
"כן יצאת בלי להגיד בוקר טוב" אמר
"אני צריכה להגיד?" שאלתי
"כן בתאכלס יש מין מנהג כזה שכשקמים אומרים בוקר טוב" אמר והתיישב על הכיסא בפינת אוכל
"ואם הוא לא טוב?" שאלתי
"למה הוא לא טוב?" שאל
"כי איך שהתעוררתי ראיתי אותך" אמרתי בהתגרות וחייכתי
"חה חה מצחיק מאוד תראי איזה מהמם אני" אמר
"תראה איזה חש אתה" אמרתי ושמתי את האוכל על השולחן
"מה אוכלים?" ליאל שאלה
"חביתה וסלט ומיץ תפוזים כמו שאת אוהבת" אמרתי ונתתי לה נשיקה בלחי
"ישששש" צעקה והחזירה לי
"כבר אמרתי לך שאת האחות האהובה עליי" צעקה
"כבר אמרתי לך שאני האחות היחידה שלך" אמרתי
"מה עם מאיה?" שאלה ובשנייה החיוך ירד לי מהפרצוף…מאיה זאת האחות שאמרו לנו שהיא מתה בלידה ביחד עם אמא אבל אני לא מאמינה לזה בכלל
"למה את חייבת להזכיר אותה?" שאלתי ואיתי הסתכל עליי
"מי זאת מאיה?" שאל
"אחותנו" ליאל אמרה
"ישלכן עוד אחות?" שאל
"הייתה לנו" ליאל אמרה
"מה זאת אומרת?" שאל
"זאת אומרת שהיא מתה עם אמא שלי בלידה" אמרה ליאל
"היא לא מתה" אמרתי וליאל הסתכלה עליי
"עוד פעם עם זה?" שאלה ליאל
"אני מרגישה שהיא חיה" אמרתי והרגשתי מין סחרחורת ומאז הכל נהיה שחור