הנקמה פרק 4
פתחנו את הדלת כדיי לצאת ואז…
דור נכנס כולו דם ונפל על הרצפה מעולף
"דווור קוםם דור" צעקה ליאל
"תעזרי לי לשים אותו על המיטה" אמרתי וקמנו מהריצפה
הנחנו אותו בזהירות על המיטה והורדתי לו את החולצה
מהה…ירו בו ידעתי שהוא יסתבך
"לכי תביאי אלכוהול וצמר גפן מהארון במטבח" אמרתי
"הנה" אמרה ליאל
"יופי עכשיו תרימי לו את הכתף ותביאי לו משהו חזק כדיי שיתפוס בו" אמרתי
לקחתי פינצטה והוצאתי את הכדור ואחר כך שמתי לו אלכוהול כדיי לנקות את הזיהום
"יופי עכשיו הוא צריך לנוח" אמרתי וקמתי מהמיטה
"אנחנו לא נלך עכשיו רק אחרי שיתעורר" הוספתי.
אחרי שעה בערך ליאל אמרה לי שהוא התעורר
"בוקר טוב" אמרנו
"מה קורה פה?" שאל והביט בכתף החבושה שלו
"מעיין הוציאה לך את הכדור וחבשה לך את הכתף" אמרה ליאל וחיבקה אותו
דור הסתכל עליי ואמר "תודה"
"כן בטח זו העבודה שלי תבוא כל יום" אמרתי בציניות
"אמרתי לך שתסתבך בסוף" אמרתי ויצאתי מהחדר להביא לו משו לאכול
אוףף…אין כלום חוץ מקצת מרק ולחם נוו טוב…
"קח תאכל" אמרתי והבאתי לו את המרק
"טוב אנחנו יכולות ללכת?" שאלה ליאל
"לאן?" שאל דור מבולבל כולו
"לגור עם הרוצח של אבא" אמרתי
"מצחיק" אמר,מה?לא צחקתי
"אני לא צוחקת הוא בא לפה וסיפר שהוא חבר שלו והוא רוצה שנגור איתו" אמרתי
"ואת הסכמת?" שאל בכעס
"כן זו הזדמנות לנקמה" אמרתי וחייכתי חיוך קטן
"אני בא איתכן" אמר וחייך
"מה הקטע של שניכם עם הנקמה?" שאלה ליאל
"ליאל הוא רצח את אבא תגידי את בסדר?" שאלנו והסתכלנו עליה
"אני…אתם צודקים אני איתכם" אמרה
"יופי בואו נלך" אמרתי
יצאנו מהבית והתקדמנו ברחובות עד שהגענו לבית ענק
"זה פה" אמרה ליאל והתקדמה
"חכי שנייה" אמר לי דור,לא עניתי והמשכתי להתקדם
"נו תעצרי" אמר ותפס את ידי
"מה אתה רוצה?" אמרתי
"סליחה על מה שאמרתי לך" אמר
"זה לא מעניין אותי הסליחות שלך,אני ואתה לא אחים" אמרתי ונכנסתי לבית
"שלום" אמר הרוצח הזה…
"היי" אמרתי והסתכלתי על הבית הענק הזה
"טוב איתי תיקח את מעיין לחדר ושון תיקח את ליאל לחדר שלה"
"רגע ומה אם דור?" שאלה ליאל
"דור יהיה בחדר אורחים" אמר
לקחתי את התיק ועליתי אחרי האיתי הזה
ישלו עיניים חומות גדולות כאלה ושיער שטני פרוע
נכנסנו לחדר ואז איתי הסתובב ונעץ בי מבט מוזר
"שלא תחשבי שאנחנו רוצים שתהיו פה זה רק בגלל שאבא שלי החליט" אמר
"זה לא מעניין אותי אם אתם רוצים שנהיה פה או לא,ועכשיו צא מפה" אמרתי ודחפתי אותו החוצה
וואי…כל המשפחה שלו זה משפחה של דפוקים.
שמתי את הבגדים שלי בארון הענק…זה לקח מדף וחצי ונשאר חצי ריק
ונשכבתי על המיטה שקועה במחשבות על אבא…
נשמעה דפיקה בדלת שהעירה אותי מהמחשבות
"פתוח" אמרתי
"גברתי האוכל מוכן" אמרה אחת המשרתות
היא הייתה צעירה נראלי בת 20
"טוב תודה" אמרתי וירדתי למטה
"ליאל את בסדר?" שאלתי שראיתי שהיא בוכה
"לא,כלום לא בסדר" אמרה
"מה קרה?" שאלתי וראיתי את איתי צוחק כמו מטומטם
"מה הוא עשה לך?"
"עזבי מעיין" אמרה והלכה
אויי….אני שונאת אותוו
"מה עשית לאחותי?" שאלתי עצבנית
"הנה עוד יתומה מסכנה אחת" אמר וצחק
"מה אמרת לי?" שאלתי ותפסתי לו בחולצה
"את האמת ועכשיו אל תגעי כי את מלכלכת לי את הבגדים" אמר
"דפוק…אני נשבעת לך שאם אתה מתקרב אליי או אל אחותי לא תישאר לך אצבע אחת על היד"
"למה את חושבת שאני מפחד ממך?" שאל וצחק
דחפתי אותו על הרצפה ודפקתי לו אגרוף שהוא לא ישכח בזמן הקרוב
"כדיי לך מאוד לפחד כי אתה לא מכיר אותי" אמרתי והלכתי
"ליאל ליאל תפתחי לי" צעקתי מעבר לדלת ואף אחד לא ענה
"לילוש זאת אני מעיין תפתחי לי רגע" מוזר היא לא עונה
פתחתי את הדלת ו…
תגובות (3)
יפה…תמשיכי!!
תמ,יישיכי יא מושלם אני מתה על הסיפור הזהההההההההה
תמשיכי !!