הנער בעל העיניים הירוקות
"אתה צריך להבין ש..באמת אהבתי אותך הרבה זמן .. זאת אומרת .. יותר מידי זמן. אבל אני מבינה שזה לא הדדי אז פשוט נחזור להיות ידידים אוקיי ? "
הוא משפיל מבט אבל מחייך חיוך קטן , ואני רק רוצה לדעת מה עובר לו בראש .
"תשמעי אבל את תהיי בסדר עם זה ? בכל זאת .. "
"כן ! , שון , אל תדאג לי .. "
"אני דואג לך ,גם כשלא דיברנו דאגתי לך .. "
המילים שלו חודרות לי ישר ללב ודוקרות . הוא אף פעם לא יאהב אותי .
"היי .. אני אהיה בסדר אוקיי ?" אני אומרת ומתפללת שפשוט נעביר נושא ונגמור עם זה .
לא דיברנו חודש לפני ועכשיו ישר לתא הווידויים הזה , אני לא יכולה יותר .
את שאר היום אני ממשיכים כרגיל , הוא הבריז איתי מכל שאר השיעורים , וחזרנו להיות כמו פעם , חברים קרובים מפגרים שיש להם בדיחות פרטיות ורבים מכות . והייתי מאושרת . יכול להיות שאפילו התחלתי לשכוח ממנו אחרי תקופה , כלומר בתור מישהו שאני אוהבת . הכל חזר להיות כל כך רגיל , כל כך ידידותי . ואני בכלל לא ציפיתי לעתיד שבא , לא ידעתי מה ינחת עליי .
אחרי חודש ידיד אחר שלי הציע לי לצאת איתו , רועי .
רועי היה ילד של בנות , כולן רצו אותו , והוא ידע בדיוק איך לשחק עם כל אחת , לכן לא ידעתי אם לשקול את ההצעה שלו ברצינות . אז התייעצתי עם שון בקשר אליו .
ישבנו יחד בשיעור הסטוריה וניסיתי לקבל קצת עזרה ממנו .
"מה אתה חושב על רועי ? "
"לא משהו , למה ? את בקטע שלו ? "
"הוא הציע לי לצאת איתו .. אז .. אני לא יודע-.."
"מה ?! " הוא צועק בקול וכל הכיתה משתתקת .
"אדון נכבד אנא עבור למקום אחר ובמהירות ! " המורה נוזפת בו .
ואני לא מפסיקה לצחוק .
"אנחנו לא סיימנו את השיחה הזו את שומעת ? " הוא לוחש .. בכעס ?
לא הבנתי מה נכנס בו וחיכיתי לצלצול .
כשנשמע הצלצול אספתי את הדברים לתיק וכשהרמתי את המבט לשנייה , שון פשוט עמד מעליי ובהה .
"אהה ! , שון מה אתה מטומטם ?? " צעקתי עליו ודחפתי אותו .
הוא נשאר בפרצוף הפוקר שלו ,
"מה לך ולרועי את יכולה להסביר לי? "
"ומה לך כל כך אכפת אדון נכבד ? " עניתי לו בלעגנות .
"לא אכפת לי בכלל ממנו , אבל אכפת לי ממך "
"שון הוא לא כזה נורא , זאת אומרת .. אני לא יודעת מה לענות לו .. "
אנחנו יוצאים מהכיתה לכיוון שהיציאה מבית ספר ופתאום הוא עוצר אותי .
"את יודעת מה ? יש לי הצעה " מה הוא רוצה עכשיו לעזאזל.
אנחנו מתיישבים על ספסל במסדרון ואני מסתכלת בו בסקרנות .
"מה את אומרת שתצאי איתו פעם אחת , פעם אחת ותראי איך הולך .. את יודעת שהאינטואיציה שלך טובה .. אם ילך טוב אז , אין בעיה , בהצלחה .. אבל אם לא אז תדעי לפחות שאני יהיה חייב לך כי אני זה שאמרתי לך לנסות . "
"אתה .. תהיה חייב לי ? "
"כן בדיוק " הוא עונה וצל של חיוך משתקף בזווית של הפה שלו , ואני נזכרת בתקופה ממש לא רחוקה שהחיוך הזה היה מקפיץ לי את הלב , ויוצא ממני גיחוך .
"למה את צוחקת ? "
"מה.. אני פשוט לא מבינה מה זה אומר שון "
"זה אומר שאני אהיה חייב לך כ ל מה שאת רוצה " . אלוהים אדירים מה עובר לו בשכל .
"כל מה שאני רוצה שון ? הכל ? " אני שואלת ומגחחת , איזה ילד מוזר ..
"הכל . " הוא אומר וקם , "יאללה בואי נלך כבר חם לי , יש לך אוכל בבית ?"
"אתה יודע שכן ".
אנחנו הולכים אליי הביתה ואני לא מפסיקה לחשוב על השיחה המוזרה שהייתה לנו לפני שנייה.
ואני מחליטה ביני לבין עצמי לסגור את זה היום . ובדיוק רועי שולח הודעה .
"היי מתוקה , מה קורה ? " .
בינגו ! בדיוק מה שרציתי .
"היי רועי הכל מעולה , רוצה להיפגש היום ? "
אני ושון נכנסים לבית שלי וקים ישר קופצת עליו , עצוב לדעת שאני גידלתי אותה והיא עדיין אוהבת אותו יותר .
"מייייי הכיייי חמווודה בעווולם ? מיייייייייייי ? "
קים נמסה ממנו ומתגלגלת על הגב , הוא מלטף לה את הבטן .
"אולי תלכו למקום פרטי יותר ? " אני אומרת ובדיוק מקבלת עוד הודעה .
"אני אאסוף אותך בשבע , גלידה מתאים ? "
אני עונה בחיוב ומכניסה את האוכל לתנור .
"מי זה היה ?" שון עומד באחוריי, קצת קרוב מידי , מה שמוציא אותי מריכוז ואני בטעות מפילה את הבקבוק מים על הרצפה .
"אוי שיט , חכי אני אנקה " הוא לוקח את הסמרטוט ומנגב .
"אממ זה היה רועי , הוא אוסף אותי היום בשבע ".
"נשמע מעולה " הוא קם באיטיות וחוזר לקים .
יש דפיקה בדלת ואני צועקת לשון לפתוח .
"אווו כמה טוב לראות אותך שון ! " אוי אמא די כבר .
"אממ כן היי " הוא מלמל ואני צוחקת .
"מה שלומך קפואיטו (ניצן בספרדית )" אמא שלי באה ומחבקת אותי .
"הכל טוב אמא " אני עונה בשקט .
"איך עבר היום?" היא שואלת ומחכה לשאוב מידע .
"יש לה דיייייט היווווום ! " שון צועק מהסלון . מה לעזאזל .
היום הזה רק משתפר ומשתפר ..
"שון תסתום את הפה כבר ! " אני צועקת בתסכול .
"יש לך דייט ? עם שון ? " אמא שלי שואלת ואני מרגישה כאילו בעטו לי בבטן .
דייט עם שון ? זה היה החלום שלי בערך שנתיים , ואני מרגישה את כל הרגשות שלי עולים בבת אחת .
השקט בבית נהיה מביך ומביך מרגע לרגע , שון מסתכל עליי ואני לא מבינה למה לעזאזל .
אפילו קים בשקט , יושבת ומסתכלת על כולנו .
אוקיי בואו נצא מהייסורים האלו .
"לא אמא , לא עם שון , ידיד שלי אוסף אותי בשבע ואנחנו יוצאים לאכול גלידה " .
אני אומרת ומנסה להיראות בעלת ביטחון בדיבור . כשאני מסיימת אני הולכת להוציא את האוכל וכולנו יושבים לאכול .
שון ואני מסיימים את העבודה הארוכה והמייגעת בביולוגיה בחמש , ואני כבר צריכה להתארגן .
"טוב אז נראה לי שסיימתי פה " הוא אומר ומארגן את הדברים .
"סיימת ? אתה לבדך ? אני עשיתי יותר ממך בעבודה הזו ! " אני צועקת .
"לא את לא ! הוא דוחף אותי ואנחנו מתחילים לריב בצחוק . בפעם החמישית באותו יום .
"אתה כזה אידיוט אוף ! " אני צועקת ושנינו משתתקים .
אוי שיט .. זכרון מלפני חודש וקצת עולה בראש שלי , ב"תא הוידויים" שהייתי בו , בשיחה שגיליתי לו הכל על מה שהרגשתי , התוודתי על כל כך הרבה שטויות ..חלק מהן היה שכשאני קוראת לו אידיוט, זה כיסוי ל"אני אוהבת אותך " . כן פתטי אני יודעת ..
ובחזרה למציאות העכשווית , שנינו שותקים ואני כנראה אדומה כמו אבטיח בשל במיוחד .
אני משפילה מבט ומשחקת עם האצבעות , מה עכשיו ?
"אני אלך עכשיו , אני אתקשר מאוחר יותר טוב ? "
"אין בעיה שון .." אני לוחשת כמעט לעצמי .
הוא הולך ואני סופסוף מתחילה להתארגן .
בחמישה לשבע רועי מתקשר אליי .
"היי את מוכנה אני למטה " הוא אומר .
"כבר יורדת " . אני מנתקת , שמה מהר את הנעליים ויורדת למטה .
בדרך למכונית אני חושבת לעצמי אם הלוק של שמלה ונעלי וואנס הולך ביחד למרות שלא ממש אכפת לי כי אני כן אוהבת את הלוק .
אני נכנסת למכונית רועי מחייך אליי , מתכופף ונותן לי נשיקה בלחי , כמה מתוק מצידו .
"שמלה אה ? זה משהו שלא רואים כל יום .. אני רגיל לראות אותך עם טי שרט גדולה וטייץ ".
אני מסמיקה כי הוא צודק , אני לא מתה על שמלות .
"כן , תמיד יש פעם ראשונה ."
הוא שם את ידו על הברך שלי ואנחנו נוסעים .
אחרי נסיעה של 20 דקות אנחנו עוצרים בטיילת יפיפיה שקרובה לים ויש בה כמה מסעדות .
אנחנו יוצאים והוא מתקרב אליי ושם את ידי בידו .
"יש כאן מקום עם גלידות איטלקיות ממש טובות , את רוצה ? או שבא לך משהו אחר ? "
יפה יפה , יש לי אפשרות בחירה .
"גלידה נשמע טוב " אני עונה ומחייכת אליו , הכל נראה טוב בנתיים לא ? מה מציק לי ?
אני שואלת את עצמי, אבל יודעת בדיוק מה מציק לי , ההצעה המפגרת של הילד הזה . אוף .
אנחנו נכנסים לחנות הגלידה ואני אומרת לו שיפתיע אותי בשני כדורים .
אני תופסת מקום והוא מניח את החפצים שלו על השולחן והולך להזמין ,התור ארוך אז כנראה שיקח זמן .
על השולחן נשארו המפתחות של האוטו , חבילת סיגריות של ווינסטון , קליפר אדום קטן והפלאפון .
אני לא אחטט לו בפלאפון נכון ?
*דינג* צליל הודעה יוצא מהפלאפון שלו . הסקרנות שלי מתחילה לפרוח .
*דינג*דינג*דינג*
אני לא מסוגלת להתאפק ומסתכלת לכיוון התור , הוא עם הגב אליי .
אני לוקחת את הפלאפון ומסתכלת..
והדם אוזל לי מהפנים …
תגובות (4)
זה עם המשך-נכון?
המשך בדרך , לא חשבתי שמישהו יקרא בכלל :)
ממש יפה אהבתי.
אני קראתי
ואייייי זה מושלםםם וכזה מעניין הכיתה שלך ככ יפהה את חייייבת להמשיך!!